"חזרנו אחורה". אירית שטרית ז"ל על רקע זירת הפגיעה (צילום: חדשות 2)
אירית שטרית ז"ל על רקע זירת פגיעת הגראד | צילום: חדשות 2

במשך שנים הייתה אירית שטרית ז"ל מזכירה אדמיניסטרטיבית בבית ספר תיכון מקיף ח' באשדוד, עד שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" היא נהרגה כתוצאה מרסיסי רקטה שהתפוצצה לידה. בבית הספר קראו לאודיטוריום על שמה. אתמול, בני המשפחה שמעו שרקטת גראד פגעה בבית הספר שבו עבדה והתחושות הקשות צפו מיד. גל, בתה של אירית, דחתה את חתונתה שהייתה אמורה להתקיים הערב (ה') בגלל המצב.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

שטרית ז"ל נהרגה ב-29 בדצמבר 2008, אז שוגר סמוך לשעה 21:00 מטח טילים מעזה. מיד לאחר מכן נשמעה אזעקה ברחבי אשדוד, וטיל התפוצץ ליד תחנת אוטובוס במרכז העיר. באותה שעה חזרו אירית ואחותה מאימון בחדר כושר ומששמעו את האזעקה עצרו את הרכב בהתאם להוראות פיקוד העורף והשתטחו על הכביש לצד המכונית. הטיל התפוצץ לידן, ומרסיסיו אירית נפגעה באורח אנוש ומתה בבית החולים כעבור זמן קצר. במותה הייתה בת 39.

"זה קשה מאוד, שמעתי על פגיעת הרקטה אמש", סיפרה לחדשות 2 Online בתה גל שטרית. "אני מרגישה את מה שאנחנו מרגישים בכל מלחמה - אז וגם עכשיו. לא דיברתי על זה עם צוות בית הספר".

המטח אתמול לאשדוד
המטח אתמול לאשדוד | צילום:

"בהתחלה אתה אומר מה הסיכויים, אבל הנה זה קרה"

איילת מורדוך, אחותה של אירית, שגם היא נפצעה מרסיסי הרקטה שהרגה את אחותה, אמרה שאין דבר כזה צירוף מקרים. איילת גרה מול בית הספר וילדיה מתחנכים שם. אמש, כששמעה את הדי הפיצוץ, היא הבינה ישר מה קרה. "בהתחלה אתה אומר מה הסיכויים, אבל הנה זה קרה - זה גם פוגע בבית ספר שבו היא עבדה וגם יום לפני החתונה של בתה. הכל מתחבר, אבל אנחנו מאמינים בבורא עולם שהכל לטובה. התחושות הן לא טובות בכלל".

שולמית סניור, מנהלת חשבונות בבית הספר, שעבדה עם אירית ואף הוזמנה לחתונת בתה שנדחתה, עדיין מתגעגעת לחברתה שלדבריה, תמיד חייכה. "היא הייתה מלאת שמחת חיים, אהבה לתת ולעזור תמיד הייתה הראשונה שבאה לעזור - והיא חסרה לי מאוד", סיפרה. "זה החזיר אותנו אחורה הרקטה אתמול - אבל הכל משמיים, האודיטורים על שמה לא נפגע וזה משמיים אבל זה עדיין כואב מאוד, כנראה סגירת מעגל".

"זה צירוף מקרים אומלל מאוד", אמרה לחדשות 2 Online בלה רובין, יו"ר ועד ההורים בבית הספר שמכהנת כיו"ר הוועד הכללית בעיר. "עדיין מדברים עליה כל הזמן בבית הספר ויש פינת זיכרון, שמנציחה אותה. אני לא הכרתי אותה אישית, אבל היא הייתה דמות מאוד חיובית וזה כואב מאוד".