מאז תחילת ההסלמה בדרום, נשמעות אזעקות רבות בדרום, ובמרבית המקרים אין זמן רב להתפנות למרחב המוגן. כיצד נוהגים הקשישים המתגוררים בדרום כשנשמעות האזעקות המתריעות מפני ירי הרקטות? כששת אלפים קשישים סיעודיים מתגוררים בערי הדרום, ולמרבה הצער לא כולם זוכים לטיפולן של רשויות הרווחה והעמותות.רבים מהם אינם יוצאים את ביתם, ולעומתם אחרים נוהגים באדישות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

רודולפו קוגאן בן ה-83 ספון בביתו שבאשקלון מאז החל מבצע "צוק איתן" לפני כשישה ימים. "המילה הכי טובה והכי מדויקת זה מרגיז", הוא משתף בתחושותיו. "אני לא יכול לצאת ולקחת איזה אוטובוס כשאני יודע שאם צריכים לרוץ, לצאת מהאוטובוס, אני לא אוכל לעשות את זה".

המקום היחיד שרודולפו יוצא אליו הוא חדר המדרגות של הבניין בוא הוא מתגורר. זה קורה בזמן האזעקות באשקלון, שנשמעות בתדירות גבוהה מאוד. לאחר כמה דקות בחדר המדרגות, חוזר רודולפו אל דירתו. הוא מתעדכן במה שקורה בארץ דרך אתרים בארגנטינה - ארץ מולדתו. אין לו ספק מי ינצח במונדיאל, אך הוא מטיל ספק גדול ביכולתה של ישראל להשיג ניצחון במבצע הצבאי. "זה משחק שהתחיל לפני מאה שנה והמקסימום שאנחנו מגיעים זה לתיקו, פחות או יותר".

לא כל הקשישים זוכים לסיוע (צילום: חדשות 2)
לא כל הקשישים זוכים לסיוע | צילום: חדשות 2

בניגוד לכך, בבית האבות הלפרין באשקלון, מסרבים להתרגש מהמצב. "אני יושב על הכורסא ושם פס על כל העולם", אומר יצחק יעקובא המתגורר בבית האבות. "ככה אני רוצה, אם אני ארוץ זה לא יעזור לי". גם כשנשמעת אזעקה, נראה שהצוות לחוץ יותר מהדיירים עצמם. "אני זהו מאמי עברו החיים שלי", אומרת בביטחון מלווינה אלקהר. "אם עברתי את היטלר אז אני לא מפחדת משום דבר". בבית האבות מספקים לדיירים את כל צורכיהם והקושי הגדול מורגש בקרב הקשישים החיים בגפם.

הפחד המובן לצאת החוצה ולהיקלע לאזעקה הותיר לא מעט קשישים בלי תרופות או מזון. "עברו שישה ימים והמזון והתרופות בבית נגמרו", מספרת לנו אריאלה סדון מנהלת אשכול רווחת הקשיש מטעם עיריית אשקלון, המסייעת לקשישים בעיר. גם הקרן לידידות פתחה קו מיוחד לקשישים והחלה בחלוקת מנות מזון עבור אלו שמתקשים להצטייד בכוחות עצמם. מרכזי היום לקשישים נסגרו בהנחיית פיקוד העורף וכך, מי שרוצה לצאת מהבית למסגרת הקבועה אינו יכול לעשות זאת.

"היום יש שישים קשישים שנמצאים בבתים וחלקם הם קשישים עריריים שאין מי שיסייע להם", מספרת בדאגה עינב פרידמן, המנהלת את מרחב הדרום מטעם עמותת מטב. "יש לנו סיפורים של קשישים שפשוט יוצאים מהבתים והולכים ומשוטטים". כששת אלפים קשישים סיעודיים מתגוררים בדרום ולא כולם זוכים לטיפולן של רשויות הרווחה. תשומת הלב של השכנים והמכרים תסייע להם לעבור את התקופה הזאת בשלום.