לא רק במבצע "צוק איתן" הדגישו בפיקוד העורף את חשיבות מילוי הוראות ההתגוננות. גם עם קום המדינה הוראות ה"התגוננות האזרחית" הופצו ברבים. בין היתר, בשל מקרים רבים של תושבים שבשל סקרנות יצאו לרחובות לצפות ברקטות - הם הוזהרו אז מפני הסכנות. מה שהיום אנו רואים על מסכי הטלוויזיה, בפייסבוק ובאפליקציות - הופץ במהלך מלחמות ישראל בכרזות שנתלו במרכזי ערים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כך למשל, באחת הכרזות שנתלו ניתן לראות ציור של רקטה נוחתת ובמקביל אדם שיוצא ומביט בה מהמרפסת, תוך שהוא מסכן את חייו. על השלט נכתב: "סקרנות מסכנת את החיים".
כרזה ממאי 1967 שנמצאה בארכיון צה"ל, נותנת הוראות לאימהות לילדים מטעם הג"א (הגנה אזרחית) תחת הכותרות: "אל האם בישראל!". בין היתר נכתב שם: "הרגיעי ילדיך בעת מתיחות, למדי ילדיך כיצד להתנהג בשעת הפצצה, דאגי לשלום ילדיך ואל תניחי להם לשוטט ברחובות". האמהות נקראו גם לצייד את ילדיהם עם תווי זיהוי.
מטה הג"א בבת ים הוציא ב-1 במאי 1948 חוזר מיוחד עם הוראות לתושבים. "פצצותיו של האויב שפגעו בנקודות הסמוכות לנו משמשות אזהרה חמורה לכל השאננים בתוכנו ומתריעות על הסכנה האורבת גם לנו". עוד צוין כי "מטה הג"א החליט לשים קץ לרשלנותם של האנשים שלא מילאו אחרי הוראות הג"א, ולהעמיד לדין כל מי שיעבור על ההוראות".
"עדיין מסתכנים בשביל סלפי"
בין ההוראות שניתנו: לשמור על חושך מוחלט בדירה, לקבוע דליים מלאים עם חול יבש לכיבוי שריפו, להכין מלאי של מים, להדביק בד על החלונות והדלתות, לעבור לקומות תחתונות במקרה של הפצצה ולהתכנס לבתים או למקומות מקורים אחרים בעת הישמע צפירה.
בכרוז שכוון לכל האזרחים ב-28 במאי 1967, קרא הג"א לתושבים להתנדב אליהם למאמץ. "התנדב לשירותי הפקחות והעזרה הראשונה ופנוי של הג"א. אנו דורשים ממך מעט זמן ומעט מאמץ שתמורתם חיים".
קצין בפיקוד העורף אמר כי מאז ועד היום תרבות ההתגוננות בעורף השתפרה פלאים. "האזרחים היום הרבה יותר מודעים להוראות וממלאים אחריהן. אמנם, עדיין יש אזרחים שהפכו עצמם לציידי 'כיפת ברזל' ויוצאים החוצה ומסתכנים בחייהם בשביל תמונה או סלפי, אבל גם התופעה הזו כבר הצטמצה, וכמובן שאנו מגנים אותה בתוקף"
הגוף הוקם אחרי הפצצת ת"א
במאי 1948, הוקם הגוף המוכר הג"א (התגוננות אזרחית) תחת השם "שירות התגוננות בפני הרעשות". השירות הוקם לאחר הפצצה קשה של חיל האוויר המצרי על ת"א, אשר גרמה למספר רב של נפגעים- הרוגים ופצועים, ולהרס בתים רבים.
בשנת 1951 נתקבל בכנסת חוק המגדיר את המעמד החוקי של הג"א. בחוק זה נקבע, כי ייעוד הג"א הינו: "לנקוט את כל האמצעים לשם הגנת האוכלוסייה מפני כל התקפה מצד כוחות עוינים או לצמצם תוצאותיה של התקפה זו, כאשר הדגש יושם על הצלת נפשות".
עד שנת 1967 לא הושם דגש מיוחד על הכנת העורף. יחידות העורף לא צוידו ולא אורגנו לקראת אפשרות של מלחמה עם פגיעות בעורף. רק ב-17.2.1992 הוקם פיקוד העורף כפיקוד הרביעי בצה"ל.
לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv