מהתרעה להזנקה: כך מקפיצים מטוס קרב למשימה מבצעית

את הזמן שבין ההתרעה הביטחונית להמראה של מטוס הקרב אפשר לספור לעתים גם בשניות. הצצה מיוחדת למה שמתרחש בין החמ"ל המיוחד ועד מסלול ההמראה מציגה את כל השלבים שהם חלק מההגנה על שמי ישראל וההתקפה מעבר לגבולות. 

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

זה מתחיל ביחידת הבקרה האווירית של חיל האוויר (יב"א). היא זו שמפקחת על התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, ומתפקידה לזהות ניסיונות חדירה למרחב האווירי. ברגע שמזוהים ניסיונות כאלה, בקרי היחידה מכווינים כלי טיס מיירטים לעבר כלי הטיס החשודים. זהו למעשה תפקידם של הבקרים, שיוצרים קשר עם הבסיסים בהם חונים המטוסים, שנכנסים למצב של כוננות.

כך למעשה מתחילה פעולת ההזנקה של כלי טיס בבסיס: במגדל הפיקוח מופעלת סירנה וצוותי האוויר רצים למטוסים. עם הישמע ההתרעה, גם הטכנאים רצים למטוס ומכינים אותו לקראת בואם של צוותי האוויר.

צוותי האוויר עולים למטוס בעזרת הטכנאים ומתכוננים להמראה. במקביל, מגדל הפיקוח מתחבר ל"שיחת ועידה" עם הטייסת ועוד מספר גורמים רלוונטים וכך מעביר את הפרטים והסטטוס של ההזנקה.

בדת"ק (דיר תת קרקעי - המקום בו המטוס נמצא לפני ההזנקה), נמצא מעין רמזור שמסמן את סטטוס ההזנקה: "זנק"- המראה מיידית, או "הנע והמתן"- על הצוות להיות במטוס המונע ולחכות להוראות חדשות.

הטכנאים מסמנים לצוותי האוויר האם הם יכולים לזנק. בהתאם לסטטוס, המטוס יוצא למסלול ומקבל אישור מהמגדל להמריא על מנת לבצע את המשימה. משם - השמיים הם הגבול.