בעוד חקירת הרצח של ראובן שמרלינג ז"ל בכפר קאסם בערב חג סוכות עדיין נמשכת, במשרד הביטחון הוחלט להכיר בשמרלינג כנפגע טרור. היום (ראשון) הודיעה הרשות המאשרת במשרד הביטחון כי שמרלינג יוכר כנפגע טרור לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
את ההחלטה קיבל הסגן הבכיר ליועמ"ש למערכת הביטחון, עו"ד ידידיה (דידי) אורון, המשמש "רשות מאשרת" במשרד הביטחון: ההכרה בשמרלינג כנפגע טרור מתבססת על סמך ממצאי חקירת השב"כ, שמצביעים על כך כי מדובר ברצח שבוצע ממניע לאומני. בשבוע שעבר הותר לפרסום כי נעצרו שני חשודים בפרשה, פלסטינים תושבי קבטיה.
החלטת הרשות המאשרת במשרד הביטחון הועברה לטיפול אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, ותאפשר להעניק למשפחתו של שמרלינג ז"ל את מלוא הזכויות והסיוע המוענק לנפגעי איבה.
מוקדם יותר היום ערך נשיא המדינה ערך היום ביקור תנחומים בבית משפחתו של שמרלינג. בני משפחתו סיפרו לנשיא כי תכננו לחגוג לו יום הולדת 70 בהרכב משפחתי מלא בחג הסוכות.
"אבא תמיד האמין בדו קיום"
בשבוע שעבר התראיין שי שמרלינג, בנו של הנרצח, לחדשות 2 וטען: "מי שראה את אבא, לא יכול להיות לו ספק שהמניע הוא לאומני". שמרלינג, שמצא את גופת אביו, שחזר: "אמא התקשרה אליי ואמרה שאבא לא בבית - היא אמרה שהוא יצא בתשע וחצי, בערך בזמן שדיברנו בפעם האחרונה. ניסיתי מהר להתקשר אליו פעם נוספת. אחרי שלא השגתי אותו, עזבתי את הכל, לקחתי את האוטו ונסעתי במהירות והגעתי למחסן".
"לאורך כל הנסיעה הקצרה חשבתי לעצמי מה אני מעדיף לגלות שקרה לו. כלומר, ידעתי שמשהו לא טוב קרה, אבל חשבתי על מה כדאי שיקרה - חשבתי למשל על דום לב, או התקף לב. לא חשבתי בכלל לכיוונים האלה", סיפר. "כשהגעתי למקום התחלתי להסתובב ולצעוק 'אבא אבא, איפה אתה'".
כשהגיע שי לזירת האירוע הוא נכנס לחדר בו היה מוטל אביו אך לא הבחין בו ויצא לחפש אותו במחסנים הסמוכים. "בפעם השנייה שחזרת לחדר, ראיתי את אבא", שיחזר. "מה שראיתי שם זה לא אבא, אני לא רוצה אפילו להכביר בתיאורים כי אפילו המשפחה לא שמעה את הפרטים האלה. הרגשתי את הגב שלו והרגשתי שהוא חם. אמרתי לגיסי, 'איזה טיפש אני, אולי הייתי יכול לעשות לו החייאה', אבל אי אפשר לבצע החייאה במה שהיה שם".
"מי שראה את אבא במצבו, לא יכול להיות לו ספק שהמניע לרצח הוא לאומני", טען. "לא יכול להיות שמישהו שמכיר את אבא יכול לעשות לו דבר כזה. אבא היה איש אהוב, איש אוהב". במשך עשרות שנים עבד ראובן ז"ל עם ערבים ישראלים ועם פלסטינים, גם במחסן הפחמים שהחזיק בכפר קאסם. בביתו מספרים כי עם כולם הוא שמר על יחסים קרובים, כמעט משפחתיים. "אבא האמין תמיד שיש מקום לדו קיום, עם כל האמונה שלו בארץ ישראל השלמה. הוא אהב את האנשים. הוא אמר שדבר כזה לא יכול לקרות כשאתה מתייחס לבן אדם בכבוד, או עוזר לו, או מתנהל איתו".
בהכנת הידיעה השתתפה שושי חתוקה.