דווקא בתקופה כה מתוחה חיילים באזור ירושלים ויהודה ושומרון ממשיכים לעלות על טרמפים, כדי להגיע הביתה או לבסיס. בצבא מנסים להילחם בתופעה על ידי "מבצעי חטיפות" של המשטרה הצבאית ומענישים בחומרה חיילים, אפילו אם רק הניפו אצבע כדי לסמן למכוניות לעצור. החודש התלווינו לשוטרים הסמויים, כדי להתחקות אחר החיילים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
זה מתחיל מבסיס המשטרה הצבאית בענתות שבפיקוד המרכז - והחיילים, מקבלים תדריך ממפקד בסיס משטרה צבאית ירושלים, סרן רן מלכה. החלוקה ברורה: מפקד המשימה (איש קבע), ועוד שלושה חיילים - נהג, ושני נוסעים מדומים. יוצאים לדרך, עוברים בתחנות האיסוף המרכזיות בירושלים וביהודה ושומרון, גם במקום שממנו נחטפו שלושת הנערים ובוצע פיגוע הדריסה בגוש עציון.
בתיעוד ראשון מסוגו שנחשף כאן ניתן לראות איך חייל מחטיבת כפיר עולה על טרמפ באזור יהודה ושומרון. הוא לא ידע שצוות סמוי של המשטרה הצבאית נמצא ברכב. בין היתר הוא סיפר להם, ובניגוד לפקודות ביטחון מידע, היכן הוא משרת וכמה חיילים משרתים בבסיס. זמן לא רב לאחר עלייתו, השוטרים נחשפים - ומתקשרים למפקדו לעדכן על כך. באותו מבצע נתפס גם קצין שביקש לעלות על טרמפ.
החיילים משתמשים בהסוואה, כך לדוגמה מפקד הבסיס המשטרה הצבאית בירושלים לובש חולצה של מד"א, ולידו באדום שוטר צבאי סמוי בחולצה אדומה שעליה לוגו "דואר ישראל". מאחוריהם חיילים נוספים מהמשטרה הצבאית שמשתתפים במבצע.
רק בחודשים האחרונים נתפסו 10 חיילים שעלו על טרמפים של המשטרה הצבאית. העונש הוא חמור בדרך כלל והמשפט מתנהל אצל קצין בדרגת תת-אלוף, לא פחות. מדובר בעבירה המשמעתית החמורה ביותר בצה"ל, על פי המשטרה הצבאית.
החיילים מבינים ש"מבצעי חטיפות" נערכים מעת לעת, ולכן יודעים גם להסתכל היטב על הרכב שמגיע. בצבא משתמשים ברכבים שכורים, בדרך כלל עם לוגואים של חברות וכן הם לבושים תלבושות שונות. במקרה הנוכחי, מפקד הבסיס עלה על מדי פרמדיק מד"א - על מנת שלא למשוך תשומת לב ולהימנע מחשיפת המבצע.
מה קורה בפועל? גם אם חייל רק הניף את האצבע במטרה לעלות על רכב, הוא נשפט. אם הוא גם עלה על הרכב - העבירה חמורה יותר. על פי הנוהל הוא נכנס לרכב, ולאחר עשרות מטרים הם נעצרים. "נעצרת על ידי משטרה צבאית, למה עלית על הטרמפ?", הם שואלים את החייל - ומציגים לו כובע שוטר ותעודה.
ברגעים אלה, החרדה גבוהה. במקרים חריגים החיילים מנסים לברוח (ולכן הם תמיד יישבו באמצע), ובאחרים הם ינסו להמציא שלל תירוצים. הנבחרים: ראיתי שאתם יהודים, מיהרתי לבסיס, לא היה לי איך להגיע הביתה, זו פעם ראשונה שאני עושה את זה - והרשימה עוד ארוכה.
"האיום בלקיחת טרמפים הוא גדול מאוד", מסביר לנו סגן-אלוף ברק דנין, מפקד המשטרה הצבאית במחוז מרכז. "אנחנו עוסקים באכיפה באופן יום-יומי ויש ירידה גדולה לעומת התקופה שאני הייתי חייל, יש יותר מודעות".
המבצע נמשך בדרך כלל כ-12 שעות ומתקיים אחת לחודש ובאופן ספורדי גם בהזדמנויות נוספות - ובכל הארץ. רק בשטח תחת פיקודו, שנחשב גדול נתפסים עשרות רבות של חיילים בשנה.
בשנים האחרונות ניכרת ירידה בעלייה על טרמפים מצד חיילים בכל הארץ. על פי נתוני הצבא, בשנת 2011 ניתנו 376 דוחות בגין עבירה זו, ב-2012 218, ב-2013 193 ובשנת 2014 עד כה: 142 דוחות. מדובר בירידה של 27% לעומת השנה שעברה. בצבא מסבירים את הירידה במודעות מצד חיילים, מעורבות מפקדים והרתעה בעקבות המבצעים.
יו"ר ועד מתיישבי השומרון בני קצובר אמר בתגובה כי "למרבה הצער, מדינת ישראל הפכה כולה לזירה לחטיפות חיילים ולא רק כפי שמצטייר ביהודה ושומרון. כאשר אין התמודדות ראויה עם הפרות סדר וידויי אבנים, זה אכן עלול להגיע בסופו של דבר גם לחטיפת חיילים. תמוה בעיני שהמשטרה הצבאית בחרה דווקא לעסוק בתרגיל כל כך ארוך ביהודה והשומרון כאשר ברמת הגולן אין תחבורה מסודרת, לפחות בתדירות הדומה ביו"ש וראוי שאם כבר עושים מבצע כזה, שהוא יבוצע במקומות כאלו ובמרכז הארץ, שם נקודת ההנחה שאין בעיה לתפוס טרמפים".
לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv