הפרקליט הצבאי הראשי אלוף שרון אפק הגיש הערב (רביעי) לרמטכ"ל איזנקוט את דוח הפרקליטות הצבאית לבחינת אירועי "יום שישי השחור" שהתחולל ב-1 באוגוסט 2014. במהלך הקרב, כוח של סיירת גבעתי נתקל במחבלים ברפיח במבצע "צוק איתן". 3 לוחמים נהרגו באותו קרב, בהם סגן מפקד היחידה, סגן הדר גולדין ז"ל שגופתו נחטפה לתוך שטח עזה. בקרב נפלו גם מפקד היחידה, רס"ן בניה שראל ז"ל והלוחם סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המשטרה הצבאית חקרה 31 תלונות שונות של פלסטינים וארגוני זכויות אדם וכן חשדות להתנהגות שאינה הולמת. כל התלונות נסגרו מחוסר אשמה והפצ"ר החליט שלא להגיש כתבי אישום נגד אף אחד מהמפקדים שהשתתפו בקרב הקשה שנמשך עד שעות הערב והחל שעה קלה בלבד לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקפה. המשמעות היא שגם עופר וינטר, מח"ט גבעתי שפיקד על הכוחות באותם ימים והועלה לפני פחות מחודש דרגה וכיום משמש כראש מטה פיקוד המרכז, נוקה גם הוא מכול חשד.
על טענות הפלסטינים שהופעל כוח אש מוגזם, קבע אלוף אפק שלא מדובר בפעולת נקם של צה"ל אלא תוצאה של הצורך המבצעי שעלה בשטח למנוע את ניסיון ההברחה של גולדין. זאת משום הסברה בזמן אמת הייתה שגולדין עודנו בחיים. "תכלית הפעלת האש הייתה פגיעה בתשתיות צבאיות ובפעילים צבאיים וסיוע לכוחות צה"ל שפעלו במרחב", נכתב. "מבחינת כלל הממצאים שנאספו, לרבות בהתייחס לאירועים הפרטניים שנבדקו, לא נמצאו תימוכין עובדתיים כלשהם המעלים חשד שהפעלת האש בוצעה לתכלית של 'נקמה' או של 'גביית מחיר' מתושבי רפיח. הן מבחינת ההנחיות שניתנו בזמן אמת והן מבחינת האירועים הפרטניים שזוהו במהלך הקרב, עולה כי הפעלת האש נעשתה על בסיס צרכים צבאיים מובהקים".
זמן קצר לאחר החטיפה פתחו הכוחות הלוחמים תמרון קרקעי מוגבל, שבשיאו הגיעו עד למרחק של כקילומטר וחצי מנקודת החטיפה. במהלך התמרון, הותקפו הכוחות בטילי נ"ט, פצצות מרגמה, ירי צלפים וירי נק"ל. על כך נכתב כי "מניתוח של המידע המודיעיני, הגיע המנגנון למסקנה כי בשטח בו התנהל הקרב הייתה נוכחות משמעותית של פעילים צבאיים של האויב, אך פעילים אלו התקשו לפעול נגד הכוחות המתמרנים בשל היקף ואופי התמרון והפעילות של צה"ל".
בהתייחס להוראת "חניבעל" שהופעלה לאחר החטיפה, נכתב כי הפעלתה הייתה מוצדקת, אך "מבחינת כלל הממצאים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, עולה כי היו קיימים פערים משמעותיים בהבנת ההוראה, בעיקר בכל הנוגע לפעולות שניתן לבצע לסיכול החטיפה שעה שפעולות אלו עלולות לסכן את שלומו של החייל החטוף. כמו כן, נמצא כי היו פערים משמעותיים בין ההוראה המטכ"לית בעניין לבין הוראות פיקוד הדרום ואוגדת עזה, שתכליתן ליישם את ההוראה המטכ"לית". עוד הוסיף כי פערים אלו, בין השאר, הובילו לביטולה של ההוראה בשנת 2017, ולהחלפתה בהוראה אחרת".
הפצ"ר ציין כי "מכלל הממצאים שנאספו על ידי המנגנון", "עולה במפורש כי התובנה בקרב הכוחות הייתה כי על אף שבהתאם להוראה האמורה ניתן לעשות שימוש בכוח משמעותי כלפי החוטפים לשם חילוץ החטוף, הרי שבוודאי שאין בדבר כדי להתיר פגיעה מכוונת באזרחים וברכוש אזרחי או הפעלת אש שאינה מידתית".
הפלסטינים דיווחו כי מאה בני אדם נהרגו באותו יום באזור רפיח. בדוח שהוגש, קבע הפצ"ר שמדובר במניפולציה שניסו לעשות על התקשורת, זאת משום שהמספר מוגזם באופן מובהק לעומת מספר הנפגעים האמיתי: "מבחינה יסודית של המידע הנמצא ברשות צה"ל, המבוסס על מקורות גלויים וחשאיים, הסיק מנגנון הבירור המטכ"לי כי במהלך הקרב, נהרגו לכל הפחות 42 פעילים צבאיים מארגוני הטרור הפלסטינים. כמו כן, המנגנון מצא כי לכל היותר נהרגו בקרב 72 אנשים נוספים. לצורך הליך הבדיקה, הנחת המוצא המחמירה הייתה שמדובר באזרחים שלא היו מעורבים בלחימה. עם זאת, מן הטעמים שהוסברו לעיל, קיימת אפשרות שמספר ההרוגים בפועל מצומצם יותר, שכן לא ניתן היה לקבוע שכלל האנשים שנטען כי נהרגו, אכן נהרגו בקרב האמור. כמו כן, אפשר שחלק מן ההרוגים הללו היו גם הם בפועל פעילים צבאיים".
צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אמנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה - וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il/