בחודשים האחרונים הגיעו לידי חדשות 2 עשרות עדויות של חיילות, שכולן תיארו את אותה מציאות עגומה שמתרחשת בבסיסי צה"ל השונים: כללי צניעות והפרדה, שהפכו לפרקטיקות יומיומיות. רוב החיילות פחדו להתראיין, אך גם הסיפורים שמובאים כאן מציירים מגמה מטרידה במיוחד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לפני שנה פורסמה "פקודת השירות המשותף", הרחבה לפקודת השילוב הראוי משנת 2003. הפקודה החדשה ניסתה להסדיר את אופי השירות עבור חיילים דתיים ביחידות המעורבות לנשים וגברים. היא אינה נוגעת כלל לשילובם של חרדים – אלו זכאים לשירות במסגרות הומוגניות לגברים בלבד. הפקודה החדשה נחשבה מסמך נפיץ, כיוון שרבני הציונות הדתית סבורים שהיא לא מגנה מספיק על החיילים הדתיים. אבל נדמה כי הפרשנות של הפקודה בשטח מגנה עליהם, קצת יותר מידי.
אלו הם עיקרי הפקודה:
• בכל הנוגע ללבוש אזרחי בזמן אימון גופני הפקודה אוסרת על לבישת גופיה ומתירה כל צבע שהוא לחולצת האימון. המכנסיים צריכים להגיע עד הברך. כך, עבור גברים ונשים כאחד.
• לגבי השתתפות באירועים הממלכתיים בהם תושמע שירת נשים, החיילים חייבים להשתתף. עם זאת, הם יוכלו לבקש ממפקדיהם שחרור מפעילויות נופש ותרבות.
• במקרה של הדרכות שיש בהן "חשש למגע גופני, לייחוד או ללבוש חשוף", רשאי החייל לבקש כי ההדרכה תועבר על ידי גבר. אם הצבא לא יכול להבטיח הדרכה כזאת – החייל הדתי יכול להימנע ממנה, כל עוד אינה נחשבת הכרחית.
• בנוסף, חיילים דתיים יכולים לבקש להימנע מפעילות משותפת עם חיילות כשזה נוגע לתורנות שמירה, ניווט ונסיעה במכונית.
"אסרו עלינו להיות עם בגדים בהירים, ובגדים לבנים בפרט", סיפרה ל', מדריכה בבסיס לוחמים. "הסיבה היא שהבגדים האלה עלולים להיות שקופים, חוסר צניעות, גם אם את נמצאת עם סווטשירט לבן, יגידו לך ללכת להחליף אותו".
"אסור לבנות ללבוש חולצות לבנות, בניגוד לבנים כמובן", מוסיפה ר', חיילת בבסיס מעורב. "בדרך כלל היו מגבים את הטענות האלה בכך שבצבא יש גם דתיים וצריך לכבד אותם". עוד היא סיפרה: "היינו ביום כיף בבריכה והבנות היו צריכות להיות עם חולצה ומכנסיים והבנים היו כרגיל בבגד ים. לא הסבירו לנו למה".
וזו הדוגמא לפרשנות המחמירה בשטח: לפי הפקודה, במצב כזה החייל הדתי רשאי לבקש לא להשתתף בפעילות בבריכה, אבל לא ניתן לדרוש מהחיילות לכסות את עצמן. דוגמא נוספת, אם תשאלו למשל כל טירון וטירונית בצה"ל, הם ידעו לומר שאסור להתחבק בצבא. הפקודה כמובן לא אוסרת על חיבוקים, אך זו הפרשנות בשטח. כל מגע אנושי מפורש כטעון מינית. "בנות אצלנו קיבלו עונש על זה שהן עשו אחת לשנייה צמה", סיפרה י', מדריכת אימון גופני בבסיס הכשרה. "היו מעירים לנו גם אם היינו מתחבקות".
"שופטים אותך על זה שיש לך גוף"
לא רק במרחב הציבורי בבסיס נדרשות החיילות להתנהג בצניעות יתרה, אלא גם במרחב הפרטי שלהן, אפילו בשעת השינה יש מי שמפקח. י' סיפרה כי "בשעה שלפני השינה, אסור היה לנו להיות עם חולצה לבנה, בגלל שמפקדים יכולים לבוא לאוהל לבדוק, אז אסור שנישן עם חולצה לבנה. לבנים אין את ההגבלה הזו". ל' אף סיפרה כי "ברגע שמישהו מזהה שאחת הבנות בלי חזייה בשעה שלפני השינה, המפקדת הייתה אומרת לה שאם היא לא שמה חזייה, היא יכולה לקבל שבתות, להישאר עוד יום בבסיס. אין פרטיות".
הדרישות העולות מצד רבני ההסדר להחמיר את ההפרדה בין נשים לגברים בצה"ל עושות את שלהן. שירות הנשים הופך היום לכזה שמחייב התאמות והסדרים מיוחדים, הסדרים שלאט לאט הופכים את החיילות למיותרות.
לאורך כל השנים התנגדה הרבנות הראשית לגיוסן של נשים לצבא. אבל בשנים האחרונות נדמה שבצה"ל מטים יותר ויותר אוזן קשבת לרבנים. "תמיד מסתכלים על איך את מתלבשת, איך את יושבת", מסכמת ר'. "שופטים אותך כחיילת רעה על הדברים הלא נכונים, על זה שיש לך גוף מלכתחילה, שזה מאוד מקטין".
מצה"ל נמסר בתגובה: "פקודת השירות המשותף נועדה לאפשר שירות בצה"ל לחיילות וחיילים מכלל חלקי העם. הפקודה מסדירה את האקלים המגדרי הראוי כך שכל המשרתים והמשרתות יוכלו לממש את שירותם באופן מכבד. חלק מהנושאים המוצגים בכתבה אינם עולים בקנה אחד עם רוח הפקודה. על מנת למנוע פרשנויות לא נכונות, צה"ל פועל להבהיר את ההנחיות ולמנוע החמרות מיותרות שאין להן מקום".