תרגיל פיקוד העורף בשנה שעברה (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

בשבוע הבא יתקיים תרגיל העורף הלאומי השנתי, שבשיאו תישמע ביום שלישי ברחבי הארץ אזעקה והתושבים יתבקשו להיכנס למרחבים המוגנים. הכניסה למרחבים המוגנים תתורגל פעמיים באותו יום - פעם אחת בשעה 11:00 בבוקר ובפעם השנייה בשעה 19:00. במהלך היום יתורגלו רשות החירום הלאומית, צה"ל, משרדי הממשלה וארגוני ההצלה השונים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

את התרגיל המטכ"לי רחב ההיקף יקיימו יחידות צה"ל יחד עם פיקוד העורף, ובמהלכו יתורגל תרחיש של מלחמה במספר זירות שונות, ירי טילים נרחב על ישראל, פגיעה במתקני תשתיות חיוניים, קריסת רשתות חשמל ותקשורת ואירועי סייבר.

על פי הערכות פיקוד העורף, בידי אירן, סוריה חיזבאללה וחמאס כ-230 אלף טילים ורקטות בסך הכל, לטווחים שונים. ההערכה היא שבתרחיש קיצון, שבו נותקף בכל אותן חזיתות, לעבר ישראל ישוגרו כ-1,500 רקטות מדי יום - מתוכן 95% קצרות טווח (עד 40 ק"מ).

1,500 רקטות ביום
1,500 רקטות ביום | צילום:

מניתוח יכולות הדיוק של הרקטות ויכולות היירוט של כיפת ברזל מעריכים בפיקוד העורף כי 1% מהרקטות יפגע פגיעה ישירה במבנים. במקרה הקיצוני ביותר של מלחמה כוללת שתימשך חודש - בפיקוד העורף מעריכים שייהרגו 350-500 אזרחים ברחבי הארץ.

תלמידי תיכון יוכשרו לתת מענה ראשוני בחירום

בתרגיל העורף ייבחן גם תרחיש של רעידת אדמה חזקה. על פי הערכות שונות, במקרה של רעידה חזקה עלולים להיהרס או להינזק כ-28 אלף מבנים, בייחוד לאורך קו השבר הסורי-אפריקני. בפיקוד העורף נערכים להתקשרות ישירה בחירום לחברות ציוד הנדסי כבד, מנופים ומובילים, כדי לשנע במהירות לאתרי ההרס דחפורים טרקטורים וכלי עבודה הנדסיים שייתנו מענה לחילוץ ופינוי.

בניין שנפגע מרקטה במלחמת לבנון השנייה (צילום: משה מילנר, לע"מ)
בניין בחיפה | צילום: משה מילנר, לע"מ

התרגיל הנרחב מתקיים בצל קריסת החניון ברמת החייל בשבוע שעבר, שהעלה שאלות בנוגע למוכנותה של ישראל לרעידות אדמה. אחת המסקנות הייתה שיש חשיבות רבה למענה הראשוני שיתנו אזרחים בזירה. בשל כך הכשיר פיקוד העורף כעשרת אלפים אזרחים כצוותי סע"ר (סיוע עצמי ראשוני).

בפיקוד העורף לא מתכוונים להסתפק בכך ומתכוונים להכשיר את כל תלמידי התיכון בכיתות י"א-י"ב כמגיבים ראשוניים. מדובר בעשרות אלפי נערים שיוכלו לבצע פעולות פינוי וחילוץ בסיסיות עד להגעת הכוחות המקצועיים.

תיעוד העימות בין הצי האירני לנושאת מטוסים (צילום: רויטרס, חדשות)
גם אירן בתרחיש הקיצוני ביותר | צילום: רויטרס, חדשות

בכל תרחיש - רעידת אדמה, צונאמי או ירי רקטות - עלולים להיות עשרות ואף מאות אתרי הרס. בפיקוד העורף יש כיום 100 פלוגות חילוץ שייפרשו באתרים השונים על פי הצורך. במערכת הביטחון מדברים על מענה טוב אל מול התרחישים הצפויים.

שינוי תפיסת הלחימה של החיזבאללה והחמאס

בצה"ל ובמשרד הביטחון נערכים גם לתוכנית פינוי יישובים סמוכי גדר, שתורגלה השבוע בגבול הצפון במספר יישובים. התרגול הזה מתבצע בעקבות שינוי תפיסת הלחימה של חיזבאללה וחמאס. על פי התפיסה החדשה, ארגוני הטרור ינסו להעביר את הלחימה לתוך שטח ישראל, בחדירה מעל או מתחת לקרקע ובניסיון השתלטות על יישוב או מוצב צבאי.

אלפי תלמידי תיכון יוכשרו לתת מענה ראשוני (צילום: דובר צה"ל)
אלפי תלמידי תיכון יוכשרו לתת מענה ראשוני | צילום: דובר צה"ל

אל מול איום הרקטות משפרים בפיקוד העורף את מערכת ההתראה ומיקוד אזורי ההתראה. ערים גדולות חולקו לרובעים ובמקרה של ירי רקטות - אזעקה תישמע רק ברובע שבו צפויה להיות נפילה ולא בכל העיר.

שיתוף פעולה בין כוחות ההצלה, הצבא והרשויות

התמודדות עם אירועי חירום גדולים תדרוש מהצבא והמדינה שילוב כוחות: בניית יכולות חילוץ, מיגון והתרעה. כוחות הביטחון יצטרכו לייצר שילוב בין ארגוני, בין צה"ל לכוחות ההצלה - כיבוי אש, מד"א והמשטרה.

גם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יצטרכו להיות חלק משילוב הכוחות. חלוקת הסמכויות והיכולת לשמר רציפות תפקודית כל אחד בתחומו היא הכרחית. יש עדיין פערים גדולים בכמה מגזרים כמו הערבי והחרדי ופיקוד העורף מקיים תכנית חומש - "חוסן רשויות" - דירוג הרשויות החלשות, שדרוג והשלמת הפערים תוך הכשרה של נושאי תפקידים בחירום.