האמון בצה"ל - הגבוה ביותר (צילום: פלאש 90 תומר נאוברג)
אילוסטרציה | צילום: פלאש 90 תומר נאוברג

צבא העם – לא מה שחשבתם: השנאה, הפילוג והשיח האלים סביב פרשת החייל היורה אלאור אזריה רחוקים מלהסתיים, בעוד הפוליטיקאים משסים והשנאה ממשיכה להתפרץ - אבל האם על הנוער הישראלי כל זה משפיע? מחקר חדש עשוי לעודד מאוד את מי שכבר התייאש מהשיח, מהרחוב ומהנוער הישראלי שזוכה גם הוא לביקורת רבה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק 

מחקר של סא"ל במיל. רונן איציק, שהיה סגן מפקד חטיבה 7 בזמן מלחמת לבנון השנייה, עוסק בשאלה כיצד משפיע השירות הצבאי על התפיסה החברתית–תרבותית של המשתחרר מצה"ל - זאת על רקע השיח בסוגיית הצורך בסוגיית "צבא העם" והאם יש להשאיר את הצבא במתכונתו הנוכחית (שיח אותו הגדיר איציק כשטחי ומוטה פוליטית).

העמדות של בוגרי הצבא נבדקו במסגרת עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה, בשילוב המכון לחקר הביטחון הלאומי: במחקר נחשפו נתונים מעניינים על הלך הרוח והחשיבה של מועמדים לשירות ביטחון וחיילים משוחררים.

עורך המחקר, אל"מ במיל' רונן איציק (צילום: ויקיפדיה)
עורך המחקר, אל"מ במיל' רונן איציק | צילום: ויקיפדיה

הקרביים שמרנים, העורפיים ליברליים

אחד הממצאים נוגע להשתייכות הדתית: משוחררי השירות הצבאי לא מאמצים זהות דתית. איציק ציין כי החיילים המשוחררים מזדהים עם לאומיות אך לא בהקשרים דתיים - הדגל, ההמנון וצה"ל מדברים אליהם יותר מתורת ישראל.

מהמחקר עולה כי משוחררי השירות הצבאי הם בעלי תפיסת עולם יותר מאוזנת במתח שבין לאומיות ובין ליברליזם. הקרביים נוטים יותר לשמרנות, אבל כל השאר נוטים לערכים ליברליים.

ומה בנוגע לקבלת השונה? מסיימי השירות, לפי המחקר, יותר פלורליסטיים וסובלניים ומקבלים את השונות בחברה על גווניה והתרבויות השונות בה. כמו כן הם נוטים להסכים יותר על כללי המשחק הדמוקרטיים.

מתברר שהשירות גם מהווה גורם מרגיע יחסית בכל מה שקשור לאיומי הטרור והביטחון: מהמחקר עולה כי מסיימי השירות מזהים איום ביטחוני מופחת ביחס למחשבותיהם לפני הגיוס.

חיילי צה"ל (צילום: חדשות 2)
פחות חוששים מאיום ביטחוני | צילום: חדשות 2

רוב מוחץ נגד צבא מקצועי

איציק חקר גם את המוטיבציה הגבוהה לגיוס ומצא כי רוב מוחלט מקרב אלו שסיימו שירות טוענים כי לו היו נדרשים להתגייס שוב היו פועלים אותו דבר. הדבר בולט במיוחד אצל החיילים הקרביים. כמו כן, המתגייסים מזדהים יותר עם המושג "תרומה לחברה", לעומת מתגייסים בדורות קודמים שהזדהו עם המושג "תרומה לביטחון".

המחקר עסק גם במודל צבא העם והקריאות לשינויו: 80% השיבו כי אינם מעוניינים בצבא מקצועי. ממצא זה זהה כמעט לגמרי בין תיכוניסטים ובין משוחררים. כמו כן, מעל 80% ממשוחררי השירות הצבאי תומכים בגיוס בנות לקרבי - 84% מהגברים טוענים כך ו-91% מהנשים.

איציק סיכם כי "הנתונים האלה מחזקים את חשיבותו מעמדו של הצבא בתהליך ההתבגרות של צעירים ישראלים, את האופן שבו הם רואים את עצמם ואת החברה הישראלית והחשיבות מבחינתם שתישאר פולרליסטית ודמוקרטית".