מערכות הגנה במאות מיליונים
מערכות הגנה במאות מיליונים | צילום:

לפני כשלושה חודשים נדהמו חיילים הודים לגלות פיר של מנהרה בצד ההודי של הגבול עם פקיסטן, סמוך לגדר במחוז פורה. בדיקת המנהרה שעומקה כ-10 מטרים העלתה כי היא מובילה למקום מסתור בצד הפקיסטני, ונחפרה במטרה להחדיר פעילי טרור למדינה. בעקבות הגילוי חתמה ממשלת הודו על הסכם עם ישראל במסגרתו תרכוש מערכות נשק והגנה מישראל במאוצת מיליוני דולרים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

לאחר גילוי מנהרת הטרור, הבינו בצבא הודו כי אין ברשותם האמצעים להתמוד עם המנהרות ועליהם לשנות את מערך ההגנה שלהם אל מול האיום החדש. הודו שבשנה האחרונה מהדקת את קשריה עם ישראל, פנתה לתעשיות הביטחוניות וצפויה לרכוש מערכות נשק להקים גדר ומכשול מתקדמים בגבול עם פקיסטן.

שר הפנים של הודו, רג'נאת סינגה, ביקר לאחרונה בישראל והוצגו לו שורה ארוכה של מערכות מכ"מ, חיישנים על ותת-קרקעיים לזיהוי תנועה , מערכות תצפית אלקטרו-אופטיות , מערכת נשק רואה-יורה, בלוני תצפית, מל"טים וסנסורים לאיתור מנהרות. כמו כן ערך השר ההודי סיור בגבול עזה, שם ראה איך פעולות כל המערכות האלה בזמן אמת. "כאלה בדיוק אנחנו צריכים", אמר השר לאחר הסיור.

מאחורי הפיתוחים הישראלים עומדות חברות כמו: תע"א, אלביט מערכות, רפאל, אירונאוטיקס, בלו בירד ,קונטרופ, RT Aerostats systemS , מאגנה ועוד. בחודשים הקרובים יחלו מומחים ישראלים להציב את המערכות בגבול הודו-פקיסטן ותחל הכשרה של חיילים הודים בהפעלת המערכות המתקדמות.

פקיסטן והודו מנהלות סכסוך ארוך שנים סביב הטעה לריבונות על חבלי ג'מו וקשמיר. הסכסוך כבר הוביל לשלוש מלחמות בתת־היבשת, ופעם אחת גם לספה של השמדה גרעינית הדדית. שתי המדינות מחזיקות מאות אלפי חיילים בחבלים השנויים במחלוקת, רובם לאורך קו השליטה המתוח במיוחד שמשמש כגבול ביניהן בפועל.