קשה לתפוס את בני משפחת חזן בהרכב מלא. ארבעה מבין חמשת בני המשפחה משרתים כמפקדים בצה"ל בגזרות שונות, וכל ניסיון לקיים שיחה משפחתית גובל במבצע צבאי של ממש.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
סביב שולחן האוכל העמוס בבית המשפחה במושב מאור הסמוך לחדרה, כינס אב המשפחה ניר חזן, את בניו תלם, עומר ויצהר לארוחת צהריים חגיגית. האח הבכור, יוגב, הודיע זמן קצר לפני הארוחה שיאלץ להצטרף לשיחה המשפחתית בטלפון - כי לא יוכל להגיע למפגש. ברגע האחרון הוא נקרא לדיון חשוב בפיקוד, על רקע התחממות הגזרה הצפונית. סא"ל יוגב, נמצא כעת לפני סיום תפקידו כקצין אג"מ בפיקוד הצפון.
אחיו, תלם, מפקד הגדוד החרדי "נצח יהודה", עומר ויצהר, משרתים אף הם בתפקידים פיקודיים במערך הלוחם בצה"ל. לארבעה, אח נוסף - רגב, שחזר בתשובה ולומד כיום בישיבה חרדית בלונדון.
הם מגדירים עצמם כ"משפחה דתית לאומית". מרביתם חוזרים הביתה פעם בשבועיים - תלוי בתפקיד, בגזרה ובנסיבות. תיאום שבתות לדבריהם - הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. העובדה שהם לא מצליחים להתראות אחד עם השני לעתים קרובות, לא מפריעה להם לשמור על קשר רציף. קבוצת הווטסאפ שמתחזקת רעייתו של תלם הפכה לכלי התקשורת המרכזי שלהם. "הצבא רק מחזק את הקשר", הסביר תלם. "כשאנחנו מצליחים להיפגש, יש לנו נושא שיחה משותף שמספק לנו הרבה מאד תוכן לשיחות".
נצח יהודה - איזון בין לחימה וקודש
תלם, נשוי ואב לחמש בנות, הוא השני מבין חמשת האחים לבית משפחת חזן. לפני כשנה קיבל לידיו את הפיקוד על גדוד "נצח יהודה", הקולט לשירותיו מתגייסים מהמגזר החרדי. הגדוד המונה כ-600 חיילים, עלה לאחרונה לכותרות בשל סוגיית גיוס בני הישיבות לצה"ל במסגרת אישור חוק פרי.
סא"ל תלם גאה מאד בלוחמי הגדוד ובהישגיו המבצעיים. לאחרונה הוחלט בפיקוד המרכז שהגדוד יקבל לתחום אחריותו את גזרת טול כרם, זאת בנוסף לגזרת ג'נין עליה הופקד בעבר. ההחלטה נבעה לדברי תלם, מעצם התנהלותם הנכונה של הלוחמים בשטח, שנאלצים להתמודד מדי יום ולילה עם זירות פעילות. עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה, שם לעצמו שתי מטרות. האחת, מבצעית - להגן על אזרחי מדינת ישראל ולהשיב את החיילים בשלום לביתם. השנייה, רוחנית ולא פחות מורכבת - לאפשר לכל לוחם המקיים אורח חיים תורני להשתלב בשירות.
לא מדובר במשימה פשוטה. מדי יום מתמודד תלם עם צרכיהם הייחודים של המתגייסים החרדים. בניגוד לאוכלוסיות אחרות המתגייסות לשירות סדיר, חלק מבני הישיבות מצטרפים לצבא כשהם כבר נשואים, מקצתם כבר אבות לילדים. במקרים אחרים מדובר בצעירים שהתנתקו מסביבתם או לחילופין לא הצליחו להשתלב במסגרות אחרות. "אנחנו גדוד עם כמות גבוהה מאד של בעיות ת"ש (תנאי שירות ג.ל). מדי ערב אני סוקר עם אנשי המקצוע את מצבו של כל אחד מהחיילים, בכדי לסייע לו בהמשך השירות. צריך להבין שמדובר בעולמות אחרים. לכל מפקדי הפלוגות אצלנו יש כיום משפחות עם ילדים, זה לא פשוט לשרת בתפקידי לחימה כשהראש תמיד מוטרד במצב בבית".
תלם מנהיג בגדוד סדר יום משולב, המאזן בין העמידה ביעדים המבצעיים, לבין הצורך בהעשרה רוחנית. הלוחמים בגדוד נדרשים לסדרות אימונים ייחודיות שפיתח, לצד עיסוק ב'תכני חינוך משלימים'. "למעשה, הצרכים התורניים של החיילים משולבים בתכני החינוך", הסביר. "אנחנו הגדוד היחיד בצבא שבו הרבנות וחיל החינוך פועלים בהרמוניה. זה נובע מתוך תפיסה ערכית שלוחם צריך לדעת מי היה בן גוריון או מנחם בגין, אך אסור שיחדל מלימודי הגמרא".
רווח לחברה הישראלית
בעקבות פקיעת חוק טל ואישור מתווה פרי, צפוי לגדול מספרם של החרדים המתגייסים לצה"ל. כבר בשנה הקרובה צפויה להיפתח פלוגה נוספת ב"נצח יהודה", שעתידה להתפתח לכדי גדוד חרדי לוחם נוסף. "עצם המהלך הזה מלמד על רמת האמון של צה"ל בכוח בלחימה החרדי, שאינו נופל בשום מובן מגדודים אחרים", הבהיר.
כשנשאל אם הוא חושש לכך ששילוב האוכלוסייה החרדית בצבא על שלל צריכה הייחודיים יבוא על חשבון אוכלוסיות אחרות, הוא הסביר כי בצה"ל יצטרכו למצוא את האיזון הדרוש לכך. "חשוב להבין: כל חייל חרדי שמתגייס לצה"ל, הוא בגדר רווח עצום לחברה. מלבד השתלבותו העתידית בשוק העבודה, צריך להבין שיש לכך השלכות מרחיקות לכת גם בתא המשפחתי שלו. צעיר שהתגייס ולחם בנצח יהודה, לא יחנך את ילדיו שלא להתגייס לשירות. זו תרומה משמעותית להמשך הקיום שלנו כאן כעם ואסור לנו להתעלם מכך".
תלם זוכה להסכמה רחבה בשולחן הדיונים המשפחתי. סא"ל יוגב, האח הבכור שיתחיל בשבועות הקרובים בתפקידו כסגן מפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1) הסביר כי מדובר בשינוי תפיסתי עמוק שהפיקוד בצה"ל יידרש לאמץ. "אסור להתייחס לגדוד הזה כאל חריג. אנחנו עושים הנחות לעצמנו כשאנחנו מבצעים את ההבחנות בין האוכלוסייה החרדית לכלל הצבא. כשמגדילים את ההתייחסות לאירועים חריגים יחסית כמו שירת הנשים בצבא, אנחנו מגדילים את הפערים שיקשו על השילוב. המענה הייחודי שצה"ל נדרש לתת לאוכלוסייה החרדית, אינו שונה מזה הניתן לאוכלוסיות אחרות ומגוונות המתגייסות לצבא".
מתיחות בגזרת הכומתות
יוגב ותלם, האחים הבוגרים לבית חזן, החלו את שירותם הצבאי בחטיבת הצנחנים. יוגב בן ה-38, העתיק לא מזמן את מקום מגוריו ממושב מאור בו מתגוררת המשפחה למצפה רמון יחד עם אשתו וילדיו לקראת התפקיד החדש. לאורך שנות שירותו ביצע שורה של תפקידים בחטיבה ובפיקוד הצפון. ואולם, מסורת הכומתות האדומות במשפחה נשברה, כשאחיהם הצעיר, סגן עומר, התגייס לשירות בגולני.
עומר, המשרת כסגן מפקד פלוגה ב"עורב" גולני המופקדת בימים אלו על גזרת עזה בה ניכר שקט מתוח, הסביר כי החיבור בינו לבין החטיבה נעשה בשלבי הגיוס הראשונים. "תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס לשירות קרבי ולתרום ככל שאוכל למדינה. כשהחלו הבירורים לקראת הגיוס, החלטתי שלשם אני רוצה להגיע. יש משהו ביחידה שבה אני משרת היום ובחטיבה בכלל שהופך את השירות לחוויה מיוחדת. ב"עורב" יש איכויות לחימה יוצאות דופן המלוות ברעות ובאחוות לוחמים שלא ניתן למצוא בחטיבות אחרות בצבא", הסביר. בשלב זה קשה היה להתעלם מהרמת הגבות בקרב בוגרי הצנחנים, אך שני האחים הגדולים הבהירו בחיוך: מלחמת הכומתות - נשארת בבית הזה בלבד".
את דור המפקדים העתידי במשפחת חזן, מייצג כעת יצהר, הצעיר מבין האחים. כשסיים את לימודיו בישיבת ההסדר, כבר היה ברור לכל בני המשפחה לאן מועדות פניו. עם כניסתו לפני כחודש לבה"ד 1 במסגרת קורס הקצינים, נשאל אם יש לו קשר לצוות חזן - בפיקודו של האח מגולני. "מכירים אותנו שם", סיפר, "לפעמים זה נחמד שיש היכל תהילה שאתה יכול להשתייך אליו, אבל אני שם בזכות עצמי. אני רואה בגיוס לצה"ל סוג של שליחות. אין היום מצווה גדולה יותר מהגנה על המדינה שלנו".
סוד הקסם: אמונה בצדקת הדרך
מול שולחן האוכל העמוס כל טוב ומטעמים שהכינה אמא מרים, ניסה אב המשפחה ניר חזן להסביר את הסיבות לכך שארבעה מבין חמשת בניו, משרתים כמפקדים בצה"ל. חזן, העוסק בניהול פרויקטים בתחום הבנייה, החל את דרכו הצבאית בסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של סא"ל יוני נתניהו ז"ל, ושירת מאוחר יותר כלוחם בצבא קבע.
"לכל אורך הדרך ניסינו אני ורעייתי להנחיל ערכים מסוימים לילדים. האמונה בצדקת הדרך היא זו שבסופו של דבר הביאה לכך שארבעתם עברו בבה"ד 1. במשך השנים עשינו הכל כדי להבהיר ששירות בצה"ל אינו חובה אלא זכות גדולה. לדור ההורים שלנו, היתה מדינה כדי לחיות בה בשלווה ולגדל בה ילדים בנחת. היום יש לנו מדינה יהודית, היא אולי לא מושלמת אבל היא שלנו, וצריך לשמור עליה כך".