ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לנקוט במהלך חסר תקדים נגד ראש המוסד והרמטכ"ל - כך חשפה אילנה דיין בתכנית סיום העונה של "עובדה", ששודרה אמש (חמישי). על פי הדיווח, נתניהו פנה לראש השב"כ דאז יורם כהן וביקש ממנו להאזין לטלפונים של הבכירים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לפי הפרסום ב"עובדה", נתניהו ביקש לעשות שימוש ב"יכולות המיוחדות" של שירות הביטחון הכללי במהלך החודשיים הראשונים של הרמטכ"ל גנץ וראש המוסד תמיר פרדו בתפקידיהם.
מהתכנית עולה כי המידע על הבקשה החריגה הגיע לימים גם לגורמים במשרד הביטחון. לדבריהם, כהן היה נרעש מהאפשרות שהשב"כ ייאלץ להאזין לעמיתיו - עימם הוא עובד באופן צמוד ויומיומי - זאת מבלי שאין כל חשד ספציפי לגביהם.
לאור זאת, כך על פי החשיפה בתכנית, כהן סירב לבקשה של ראש הממשלה. לדברי גורמים שהיו מצויים בפרטי העניין, מבחינת כהן היה חשוב לשמור על ביטחון מידע אך הוא הסביר כי "השב"כ לא אמור לעשות שימוש באמצעים קיצוניים כאלה כנגד האנשים שעומדים בראש הצבא והמוסד".
אחד ממושאי הבקשה של נתניהו, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, התראיין בתכנית והתייחס לראשונה לחשיפה. "אני לא רוצה להאמין שבמדינת ישראל שהיא מדינה דמוקרטית, ראש הממשלה יבקש מראש השב"כ לשים האזנה על הרמטכ"ל או עליי", אמר. "אם הוא לא מאמין בנו, הוא יכול לגרום לנו לסיים את התפקיד תוך עשר דקות".
"לשים האזנה זה חוסר האמון הכי גדול שיכול להיות", הוסיף פרדו במהלך הריאיון. "אני מעולם לא ביקשתי לשים האזנה על מישהו מעובדי המוסד, מעולם. זה לא חלף אפילו בדעתי. בעיניי זה מחוץ לכללי המשחק".
בתגובה המקורית לתכנית מסר ראש הממשלה: "הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ לבצע האזנות לרמטכ"ל ולראש המוסד מופרכת לחלוטין. זהו עיוות מוחלט של מאמצים מערכתיים שנעשים מעת לעת כדי לשמור על ביטחון מידע בנושאים רגישים בעלי חשיבות עליונה לביטחון ישראל. ההחלטה באילו אמצעים להשתמש ומול אילו גורמים, נתונה בידי הגורמים המוסמכים".
סמוך לחצות בלשכת נתניהו שינו את התגובה ומסרו: "הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ לבצע האזנות לרמטכ"ל ולראש המוסד מופרכת לחלוטין.
מיו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי נמסר בתגובה לדברים: "ראש ממשלה ישראלי ששולח ראש שב"כ לעקוב אחר עמיתיו, ראש מוסד ורמטכ"ל- איננו ראוי לתפקידו הממלכתי הרם, הוא איננו יכול לעמוד בראש ור"ש (ועדת ראשי השרותים) ועליו ללכת הביתה. במעשיו ובפועלו אין הוד ואין הדר אלא רמיסת הממלכתיות וקדושת הביטחון".
נתניהו הורה: להיערך לתקיפה בתוך 15 יום
בקטעים שפורסמו מוקדם יותר במהלך יום חמישי מהתכנית, עולה כי בשנת 2011 ישראל הייתה קרובה מאי פעם לתקיפה באירן, כך לפי דברים שאמר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו. לדבריו, באותה שנה ראש הממשלה נתניהו נתן לו ולרמטכ"ל דאז בני גנץ הוראה להכין את מערכת הביטחון לתקיפה אפשרית בהתראה של 15 יום מרגע פקודה.
כשנשאל אם האמין שהתקיפה אכן תקרה, השיב ראש המוסד לשעבר: "זה לא משהו שמותר לעשות ולהשתמש בו בשביל לתרגל. זאת אומרת, אם מישהו עושה את זה יש לזה שתי תכליות - תכלית אחת זה שהוא אכן מתכוון לכך, ואפשרות שנייה זה שהוא מבצע איתות". פרדו הוסיף בדבריו כי התנגד לביצוע התקיפה, ואף שקל להתפטר בתגובה: "כשדרג מדיני נותן הנחיה, יש לך שתי אפשרויות - אפשרות אחת זה לבצע, ואפשרות אחרת זה לשים את המפתחות. טוב שלא הגעתי לנקודת ההחלטה הזאת, לא שזה לא עבר לי בראש".
מאחורי הקלעים התחוללה באותם ימים דרמה שלא נחשפה בעבר. פרדו, שנכנס לתפקידו רק זמן קצר לפני כן, החליט בצעד חריג לבדוק אם ראש הממשלה מוסמך בכלל לתת הנחייה שעלולה לדרדר את ישראל למלחמה. "עשיתי בירורים מכל מה שיכולתי לעשות. בדקתי עם ראשי מוסד קודמים, בדקתי עם יועצים משפטיים. התייעצתי עם כל מי שיכולתי בשביל להבין מי מוסמך לתת הנחיות בכל הנושא של פתיחה במלחמה", אמר בראיון. במסגרת ההתייעצויות, פנה פרדו גם ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
בסופו של דבר, על רקע התנגדותם של הרמטכ"ל וראש המוסד, נסוג ראש הממשלה בפעם הזו מכוונתו לדרוך את המערכת. כשנשאל האם מבחינתו תקיפה באירן זה כמו החלטה על פתיחה במלחמה, ענה ראש המוסד לשעבר: "חד וחלק".