אין תושב בצפון שלא נמצא במתח בימים האלו: רעש מטוס בשמיים או קול נפץ לא ברור מעלים עכשיו, יותר מבימים רגילים, את מפלס הלחץ. וכשהמנהיגים משדרים שעימות צבאי מתקרב, כל אחד בודק בבית שלו, אם הוא מוכן.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
12 שנים עברו מאז מלחמת לבנון השנייה. השקט הארוך הביא לכאן תושבים חדשים רבים, האוכלוסייה גדלה ב-200 אלף נפשות. אבל גם שנים ארוכות של שקט לא הספיקו לסגור את הפערים האדירים, והתושבים מרגישים, בצדק, לא מוגנים.
"לבנון זה ממש ממש כאן, אנחנו חשופים, הם רואים מה קורה פה, מתצפתים", אומרת תורה שרייבר, תושבת כפר גלעדי. "מענה ביטחוני אין. ואני אומרת בתוך הסיפור הזה שהמדינה תיקח אחריות לפני אסון ולא ועדת חקירה אחרי אסון. אנחנו קוראים ודורשים שהמדינה תראה את זה כחלק מהאחריות שלה לאזרחיה".
על פי דוח מבקר המדינה, ל-32% מהתושבים שגרים בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול הצפון אין מיגון בכלל. 20% מהמקלטים הקיימים הם ברמת כשירות נמוכה ולא יעמדו מול מתקפת טילים שנמצאים אצל המדינות השכנות. בנוסף, בחלקים נרחבים לאורך גבול הצפון אין מערכות התראה שיתנו מענה לרקטות לטווח קצר. גם בערים אחרות, באר שבע, ירושלים ותל אביב – פערי המיגון עומדים על 40%.
"ישראל כמדינה לא מוכנה במלוא מובן המילה, היא מוכנה ברמה הבינונית להערכתי", אומר תא"ל במילואים בצלאל טרייבר, לשעבר ראש רשות החירום הלאומית. "פיקוד העורף, שלוקח על עצמו יותר ויותר משימות, יתקשה לעמוד בהן".
בעוד בעוטף עזה הושקעו מיליארדים בשנים האחרונות למיגון כל מוסדות החינוך והבתים, לצפון לא הועברו תקציבים למרות שתרחיש האיום הוא חמור בהרבה. השנה הועבר לראשונה לפיקוד העורף באזור הצפון תקציב של 150 מיליון שקלים, למרות שלדברי טרייבר, זה חלק קטן מאוד מהדרוש.
בעיריות מאפשרים פעילויות שונות של בתי כנסת או מועדונים במקלטים כדי לשמור עליהם נקיים ומתוחזקים. אבל הערכות מערכת הביטחון מצביעות על כך שבמלחמה הבאה, כשמידי יום יתפוצצו כ-1,000 רקטות, התושבים יידרשו להישאר במקלטים ימים ארוכים – והתשתיות לכך לא קיימות.
"ראש הממשלה מוטרד מכל מיני בעיות, אבל גם שהצפון יטריד אותו", תוקף ראש עיריית מעלות שלמה בוחבוט. "אם הוא כל הזמן מדבר על אירן, הגיע הזמן שידאג שהאזרחים שלו יהיו ממוגנים. אני לא אומר שהוא לא דואג אבל בינתיים אני לא מרגיש שהם עושים משהו".
לביקורת על ראש הממשלה הצטרף גם ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ. "חלק משמעותי מהנפגעים והנזקים במלחמת הצפון הבאה לא ייגרמו בשל פעילות החיזבאללה בזמן המלחמה", אמר. "אלא בשל חוסר הפעילות של ממשלת ישראל עד המלחמה".
בצה"ל תרגלו בשנים האחרונות מספר פעמים פינוי של יישובים שלמים למקומות מרוחקים מהגבול, אך ברובם התרגילים נכשלו. בעת מלחמה, התברר, בלתי אפשרי לשנע מאות אלפים. בדיון שהתקיים בחודש שעבר במטה לביטחון לאומי עלתה השאלה מי ידאג לאותם תושבים שיישארו בבתים.
"אין תכניות לחלוקת מזון ומים ביישובים צמודי גדר, המרכולים יהיו סגורים", נכתב בפרוטוקול הדיון. ועלה גם פתרון יצירתי: "להטיל על משרד הכלכלה לבחון ייצור מנות קרב ייעודיות לאוכלוסייה, למשך השהייה במקלטים".
בכל מקום שביקרנו שמענו סיפור דומה: אנשי פיקוד העורף מגיעים לשטח, סוקרים את מבני הציבור ובתי הספר, אבל בפועל דבר לא נעשה. "פערי המיגון" נותרים בלתי הגיוניים. והפערים האלו הם לא נחלתם רק של יישובים ערביים או בערים גדולות.
"אזור הגליל הוא אזור מטעה, ירוק ויפה, ציוץ ציפורים, אתה חושב שאתה חי באירופה, אבל לצערנו נשמעים גם קולות התופים בצפון לבנון וסוריה", מסיים בוחבוט. "אני לא ישן בשקט, נזכר בלבנון השנייה שהיינו מתחת לאדמה ופינינו עשרות אלפים, אני לא ישן בשקט וחושב שהממשלה חייבת להקצות תקציבים ולמגן את הצפון למען השקט הנפשי של התושבים".
במלחמה הבאה, על פי כל ההערכות, התושבים בעורף יעמדו באתגרים שלא הכירו בעבר. משרדי הממשלה עשו מהלכים רבים בשטח בשנים האחרונות, אבל הפערים עדיין רחוקים מלהסתיים. וגם היום, בפתחו של קיץ 2018, אין פתרון מלא ואמתי לכל אזרח.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הממשלה הנוכחית השקיעה יותר מכל ממשלה בעבר בחיזוק מוכנות העורף וההיערכות למצבי חירום, ורק בתקציב האחרון אישרה 150 מיליון שקלים שהועברו לביצוע משרד הביטחון למיגון הצפון".