מעבר למבט המוכר על אילת - הים הקורץ, ההרים עוצרי הנשימה ואתרי הנופש - קיים סוג מבט נוסף: חמ"ל התצפיות, המסכים והחיילות שיושבות שם ובוחנות כל תנועה. הן רק חלק מאבטחת העיר הדרומית ביותר, שכוחות רבים עומלים על שמירת השקט בה. 

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

חיילים וחיילות, תצפיתניות וחיילי יחידת קרקל, משקיפים כל העת על האזור: "התפקיד שלנו הוא בעצם להגן על העיר אילת, להגן על כל התיירים, על כל האזרחים שגרים כאן", מסבירה סגן אביב רט מחמ"ל התצפית. "קורים פה כל מיני דברים, לא באזור של אילת, פה דווקא די שקט".

סביב אילת מתקיים מצב מאוד מורכב: מצד אחד ירדן, שהמצב בה עלול להיות נפיץ, ומנגד סיני. קיים גם גבול ימי, שמהווה פרשה בפני עצמה: כל הצפיפות הזו מייצרת גם אינטרס משותף, ומחייבת תיאום הדוק.

המסע לאורך קו הגבול מול סיני עובר בין החלק ההררי שקרוב לאילת למרחבים הפתוחים שיבואו בהמשך: זה גבול שמשתנה כל הזמן משני צדדיו. בצד המצרי המציאות היא של לחימה של צבא מצרים והתקפות של דאע"ש, ובנייה של מוצבים חדשים. בצד הישראלי, מוצבים אמצעי תצפית מתקדמים וניסיונות להביט עמוק פנימה לסיני, שם נמצא דאע"ש.

העיניים שמתצפתות
העיניים שמתצפתות | צילום: חדשות 2

"האינטרס המשותף - שיהיה שקט"

אל"מ מאיר אלמלם, מח"ט אילת, ציין כי "המצב השתנה - זה לא גבול שהוא רק משדר שקט, יכול להתרחש פה אירוע". לדבריו, "ברמה הטקטית יש שיתוף פעולה איכותי עם המצרים - אני יודע לתאם איתם אם יש לי משהו חריג שאני אצטרך שהם יטפלו בו, זיהוי שאני לא מבין".

"יש לנו אינטרס משותף פה – שכל האזור יהיה שקט", הוסיף "עם הירדנים יש גבול של 245 קילומטרים, גם איתם אנחנו עושים את הכול כדי שגם הגישה לאילת, כל מרחב הערבה, יהיה בטוח ונוח".

התלווינו לאלמלם לנסיעה על קו הגבול עם סיני: הגדר הגדולה שנבנתה כדי למנוע חדירת מבקשי עבודה כבר הושלמה ומספר המסתננים פחת, וכעת יש שם מערכת שלמה שנועדה למנוע פיגועי טרור. בשנת 2011 נהרגו שבעה בני אדם בפיגוע בעין נטפים, ועשרות בני אדם נוספים נפצעו. אז חדרה ההבנה כי סיני והאיומים שבאים ממנו רק מחריפים.

האיומים האלה הם לא רק בעיה ישראלית: בתקופה האחרונה המצרים בונים בסיסים קטנים לאורך כל קו הגבול, תחליף לעמדות פשוטות שהיו כאן פעם. דאע"ש גובה מדי שבוע מהמצרים 10-15 הרוגים. וכך התהפכה לה המציאות: פתחי החומות מכוונים לשטח ישראל, שהפכה להיות הצד הבטוח מבחינת המצרים.

גבול מתוח
גבול מתוח | צילום: חדשות 2

"מרגישים שאפשר לחיות פה"

"יש הבחנה בין האוכלוסייה לבין מחוז סיני, זה לא חי ביחד", הדגיש אל"מ אבי רחמים, מח"ט שגיא. ארגון "המדינה האסלאמית" לא חונה על הגדר: הוא ממוקם בעומק סיני, אבל גם משם בקלות יחסית הוא יכול להגיח לפעולה.

ומנגד, במדבר הזה מתקיימת גם פריחה: חקלאות והקמת יישובים ירוקים באזור קציעות, בתהליך שמשלב בין אופטימיות ודאגה ביטחונית.

"מה שקרה זה שסוף סוף היוצרות חזרו למקום שלהן – הצבא מגן עלינו ולא אנחנו מגנים על הצבא", הסביר ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון. "פתאום אתה מרגיש שאפשר לחיות פה. יש גדר כמו שצריך, יש אבטחה כמו שצריך, יש תיירות ותנועה. החיים האזרחיים כמעט לא נפגעו".

"ההגנה על המרחב היישובי זה ליבת העיסוק של חטיבת שגיא", המשיך אל"מ רחמים. "בשביל זה אנחנו קמים בבוקר והולכים לישון בלילה, חושבים תמיד על היישובים, על מה מחוז סיני רוצה לעשות ליישובים".