יש להן תפקיד שמחייב אותן לבדוק כל פרט ופרט - פשוט כי זה עניין של חיי אדם: בבסיס תל נוף שבשפלה נמצא בית הספר למקפלות מצנחים - תפקיד שממלאות כ-50 חיילות בצה"ל, שאחראיות לקפל את המצנחים שהלוחמים מבצעים איתם צניחות אימון - וגם צניחות בזמן אמת. יצאנו לבדוק מה הן בדיוק דרישות התפקיד המיתולוגי, מה מידת האחריות של כל מקפלת מצנחים - ועד כמה מי שמשתמש במצנח באוויר יכול לסמוך עליהן שהכל יתנהל כשורה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כל מצנח בצה"ל משמש את הצונחים לכ-3000 צניחות ולפרק זמן של 12 שנים - פרק זמן ארוך שמאפשר שימוש חוזר במצנח, בתנאי שדואגים לתחזק אותו היטב ולוודא שאין בו חורים, קרעים או פגמים - זאת כדי להבטיח את שלומם של הצונחים שמשתמשים במצנחים. במידה ונמצאו כאלה במצנחים - הם מגיעים למתפרה, שם דואגים לתפור ולסגור את החורים והפגמים, בטרם יועברו לאוורור ואז לקיפול ולשימוש חוזר.
לאחר שהפגמים תוקנו, המצנחים מועברים לחדר גדול ומיוחד שנדמה בתחילה כמו חדר גדול במיוחד לתליית כביסה - חדר האוורור. לשם מגיעים המצנחים לאחר השימוש בהם בצניחה. פורשים ותולים אותם למשך זמן מה גם כדי לייבש אותם וגם כדי לאוורר אותם מן האבק ומן החול לפני שלוקחים אותם מחדש אל שולחן הקיפולים.
לאחר השלב הזה, מגיעים המצנחים לחדר הקיפולים הארוך - שם ממתינות המקפלות. הבנות עוברות על המצנח כדי לראות שאין בעיה בתפרים, שאין חורים, שאין קרעים. צריך לקפל אותו ולסדר אותו בסדר מסוים ומדויק וגם כך את המיתרים - כדי בסוף, כשהמצנח נפתח באוויר, הוא ייפתח באופן מסודר ושלם ומלא - בלי קשרים ובלי בעיות, כדי שאף צונח לא יצטרך לפתוח את המצנח הרזרבי.
"אנחנו פורשות את המצנח ועושות ביקורת מאוד יסודית", מספרת סמל ליאור רושה, מקפלת מצנחים. "אנחנו בודקות שאין לנו שום כתמים על המצנח, אין שום אבנים או חול או כל מיני דברים שחוזרים מהשטח, בודקות שהוא תקין לקיפול ומתחילות לקפל אותו".
המצנחים עוברים הליך בקרה כפול: "חיי אדם בידיים שלנו"
אלא שכל מצנח לא עובר רק תחת ידיה ועיניה של חיילת אחת: "לכל מצנח יש מקפלת ומבקרת. המקפלת מתחילה את כל תהליך הקיפול, פותחת את המיתרים, בודקת את הסליידר, את החופה, את הכל - והמבקרת מבצעת את הקיפול הרשמי. כולנו פה מקצועיות מאוד, יודעות את התפקיד, יודעות את החשיבות, יודעות שזה עניין של חיי אדם בידיים שלנו".
לכל מצנח יש שם קוד אישי וכל ההיסטוריה שלו מקוטלגת לתוך המחשב. כך אפשר לעקוב אחרי ההיסטוריה של המצנח - ולדעת איזה תקלות היו לו - אם היו לו, ובעצם אפשר ללוות אותו לאורך כל ה"שירות" שלו בצבא עד שלא משתמשים בו יותר, כשהתפוגה שלו מסתיימת.
עם סיום מלאכת הקיפול, כל מקפלת חותמת על כרטיס מיוחד שמוצמד למצנח, וכך יודעים שהיא זו שקיפלה אותו. בסוף זה התפקיד של המקפלות לדאוג שהצנחנים יגיעו בבטחה ובשלום לקרקע. "אחרי כל צניחה אנחנו מקבלות מהם פידבקים חיוביים, אומרים לנו שסמכו עלינו ולא דאגו ושעשינו הכל כמו שצריך. זה משמח לדעת שסומכים עליך", מסכמת רושה.