ב-9 בנובמבר 1977 הכריז נשיא מצרים אנואר סאדאת בחגיגיות על כוונתו להגיע לישראל ולנאום בכנסת. בחלוף 11 ימים, ההצהרה הדרמטית שלא נלקחה יותר מדי ברצינות בצד הישראלי, למעט החשש מפני הונאה, הפכה למציאות וסאדאת הגיע לביקור היסטורי בן שלושה ימים בישראל. היום (ראשון), 40 שנה אחרי הביקור, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף לראשונה את הפרוטוקול של הישיבה הסוערת שערך פורום המטכ"ל לאחר הביקור, ששופך אור על המחלוקת שהטרידה את האלופים: האם מדובר בתכסיס מבריק או ביוזמה שנותנת סיכוי ואופק לשלום?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הישיבה הדרמטית של פורום המטכ"ל שהפרוטוקול שלה סווג "סודי ביותר" נערכה ב-22 בנובמבר, יממה לאחר שסאדאת שב למצרים מביקורו בישראל ויומיים אחרי שנאם במליאת הכנסת. בראש הישיבה ישב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף מוטה גור, ויתר אלופי הפורום - כולם בוגרי מלחמת יום הכיפורים וה"הפתעה הגדולה". הדברים מומחשים במיוחד בעמדה הזהירה שלהם כלפי מי שרק ארבע שנים קודם לכן פתח באותה מלחמה.
הישיבה נפתחה בסקירת מודיעין של ראש אמ"ן, האלוף שלמה גזית, ולאחר מכן כללה ניתוח של נאום סאדאת. גור הביע ספקות לגבי טוהר כוונותיו של סאדאת בביקורו. "אתמול, בסוף הנאומים, ההנחייה האופרטיבית שקיבלתי ממשרד הביטחון, מחברי ועדת השרים לביטחון וגם מחלק גדול מאוד של חברי כנסת: 'תכין את הימ"חים (מחסני חירום) למלחמה'". בהמשך סיפר גור כי ראש הממשלה דאז מנחם בגין שאל את סאדאת האם יזמין אותו לקהיר. לדבריו, סאדאת השיב: "אזמין אותך לסיני". בגין לא נשאר חייב, ועל פי גור השיב כך: "לסיני אני יכול להזמין אותך".
טראומת מלחמת יום הכיפורים עדיין הדהדה בזיכרונם של יושבי הפורום, וגור לא היה הספקן היחיד. אלוף פיקוד הצפון, אביגדור (יאנוש) בן-גל, גם כן היה סקפטי, אך החמיא לסאדאת על הצעד ההיסטורי. "עצם המעשה של הגעת נשיא מצרי לארץ ישראל ולנאום בפני הכנסת זאת פריצת דרך", אמר לחברי הפורום. "היסטוריה רצינית ביותר. זה לא צעד תעמולתי, אלא צעד כן ואמיתי, מבחינת האישיות הפוליטית המורכבת של נשיא מצרים". בהמשך בן-גל אף מתח ביקורת על נאום התשובה של בגין, שלדעתו הפגין חוסר הבנה של ההזדמנות הגדולה.
אלוף פיקוד דרום, הרצל שפיר, דגל אף הוא בגישת "כבדהו וחשדהו" ותהה בעקבות נאום סאדאת מה הייתה מטרת הנאום של המנהיג המצרי. "השאלה ראשונה שלי היא האם אנחנו יכולים לדעת מה באמת סאדאת רצה להשיג? התשובה היא לא. זה נעלם אחד גדול". בהמשך סיפר שפיר על מקרה שקרה ביום הביקור של סאדאת, כשקצין מצרי הגיע לנקודות הגבול בסיני וביקש להגיע לנאום בכנסת בירושלים.
"אם לשליטים הערבים יש שכל, הם יבואו הנה פעם בחודש"
בהמשך הדיון, הציג ראש אמ"ן, אלוף שלמה גזית, בפני הפורום את התגובות במדינות ערב לביקור סאדאת ושיבח את נאומו. "מטרתו של סאדאת הייתה לבוא לישראל ולומר לכל הגורמים (דעת הקהל הישראלית ודעת הקהל הערבית) 'כשאני אומר לכם שלום - אני מתכוון לכך במלוא הרצינות'. הוא היה מספיק אמיץ לבוא ולומר: 'אתם צודקים. אנחנו מתכוונים להיכנס אתכם לתנאי שלום, ויהיה דו-קיום. ישראל תזכה להיות כמדינה בעלת זכות קיום מוכרת בתוך העולם הערבי".
גזית המשיך: "הוא (סאדאת) ניגן חזק מאוד על הנימה של החתירה והכמיהה לשלום ועל הצורך למנוע את הפשע של הריגה. זאת דווקא משום שהוא מודע לרגישות הרבה שהייתה בישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים בנושא אבדות".
כמו כן, גזית סבר כי נאום בגין לא נותן תשובה מדינית לנאום סאדאת ומאפשר התקדמות. "לא תפקידי לנתח את המדיניות הישראלית בנאומים ישראליים, אבל אפשר לומר בצורה ברורה, הנאום של ראש הממשלה לא היה נאום שבמשהו התקרב לעמדות שהציג אותן סאדאת".
דווקא אלוף רפאל (רפול) איתן, סגן הרמטכ"ל ומי שימונה כעבור זמן קצר לרמטכ"ל, היה אופטימי. "אני חושב שהעמדות הרחוקות שהופגנו על ידי שני הצדדים זה דבר טבעי", אמר. "עצם הביקור הוא הישג בזה שהוא משא ומתן ישיר. פעם ראשונה שדבר שאנחנו מבקשים אותו, לוחצים לכיוונו ופועלים למענו, והנה הוא יוצא לפועל".
הרמטכ"ל גור חלק על רפול ואמר לו: "אנשי המשלחת המצרית הביעו אי שביעות רצון גדולה מאוד בנאומו של בגין". רפול השיב: "יש לנו משא ומתן ישיר וגלוי פעם ראשונה בהיסטוריה. אם למלכים ולשליטים הערבים יהיה שכל, הם יבואו הנה אחד מהם פעם בחודש, ופה יפסיקו לעבוד ובזה הם ירוויחו הרבה מאוד רווחים".