עשור של שתיקה ועמימות הסתיימו ברביעי עם פרסום תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, שנהרס באבחה אחת בהפצצה של חיל האוויר. למרות שגם כעת לא ניתן לחשוף את כל הפרטים של אותו לילה גורלי, כן אפשר לספר על מה שהתרחש מאחורי הקלעים: הוויכוחים, התכנונים וההתלבטויות בקרב מקבלי ההחלטות. 

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

אוגוסט 2006: החשיפה הראשונה של הכור הסורי

באמצע 2006 עלתה לראשונה השערה במערכת הביטחון שהסורים בונים מתקן גרעיני. על רקע התחושות הקשות שהגיעו עם סוף מלחמת לבנון השנייה, הרמטכ"ל דן חלוץ מוחלף בגבי אשכנזי, שסיפר כי עם כניסתו לתפקיד הוא קיבל סקירה על אותן חשדות של גרעיני סורי. "זה דבר שנשמע ברקע", סיפר הרטמכ"ל לשעבר אשכנזי. 

תמונת לוויין של מבנה במדבר הסורי היא זו שהובילה לחשדות. "מקום מרוחק, מנותק מכל מקום יישוב", סיפר ראש אמן דא"ז אלוף (מיל') עמוס ידלין. "מהרגע הזה, בכל קהילת המודיעין - לא רק באמ"ן - הפעלנו את כל הסנסורים המודיעיניים שאנחנו יודעים להפעיל כדי לנסות להבין מה יש בפנים". 

שר הביטחון באותו זמן היה עמיר פרץ. בסוף מרס 2017 הגיע למשרדו ראש המוסד דאז מאיר דגן שהציג בפני שר הביטחון את התמונות שעוררו דאגה בישראל. עפ"י דיווחים בתקשורת הזרה, מעבר לתמונות הלוויין - לוחמי המוסד הצליחו בהישג מודיעני אדיר לשאוב מידע חיוני ממחשבו של ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של סוריה. גם היום ישראל לא לוקחת אחריות על מבצע שאיבת המידע שהביא למעשה להשלמת התמונה המודיעינית. "מפה מתחילה הדינמיקה של גם להחליט מה התגובה והאופי שלה ומה האופן שבו אנחנו מתכוונים לפעול", סיפר פרץ.

הכור הסורי (אילוסטרציה) (צילום: מתוך תחקיר ניו יורקר)
הדמיית הכור | צילום: מתוך תחקיר ניו יורקר

מרס 2007: ההוכחות החותכות

ידלין שיחזר כי "מהר מאוד ידענו האנשים הטכניים שלי להגיד: זה כור שצפון קוריאה העתיקה מכור בריטי משנות ה-50', הוא יודע רק לייצר פלוטוניום לפצצה גרעינית". במרס 2007 הגיעו ההוכחות החותכות. "ראש אמ"ן ביקש פגישה דחופה איתי ונכנס איתי למשרד עם האנשים שלו", שיחזר הרמטכ"ל באותו זמן רא"ל (מיל') גבי אשכנזי. "הוא הניח לי את המודיעין ואומר לי: 'זוכר שהיו חשדות? אז הנה, זה הדבר". 

ראש הממשלה אהוד אולמרט זימן את שרת החוץ ציפי לבני לפגישה במעונו הרשמי ברחוב בלפור בירושלים. באותה פגישה הוא הציג לה מידע מודיעני - מדובר בכור גרעיני. לדבריה היה ברור לכל שיש לפעול אל מול מדינת אויב עם יכולת גרעינית. "על זה צריך להילחם ולעשות את זה לפני שהכור פעיל", תיאר אשכנזי

לאחר שלב ההוכחות החותכות נותר "רק" לקבוע מתי תתבצע התקיפה, שבאופן פרדוקסלי קבעו הסורים בעצמם. כדי להפעיל כור גרעיני צריך להוביל למתקן צינור מים גדול כדי לצנן את כל הרדיאטורים בכור. ישראל למעשה עקבה אחרי קצב סלילת אותו צינור מים גדול - מרגע שסלילתו הושלמה היה ברור שהמועד הקריטי מגיע. "החלון עד שבו נהיה הכור חם הוא החלון שאפשר לטפל בו ולהרוס אותו", ציין ידלין. 

ארכיון (צילום: דובר צה"ל)
הכוחות שתקפו משחזרים | צילום: דובר צה"ל

אפריל 2007: ארה"ב נכנסת לתמונה - ויוצאת ממנה לבקשת ישראל

ב-18 באפריל 2007 ישראל כבר ידעה באופן סופי - המבנה בסוריה הוא כור גרעיני של צפון קוריאה. מזכיר המדינה האמריקני הגיע לביקור בישראל ותוצרי המודיעין הועברו אליו. "הוא היה בהפתעה מאוד גדולה", תיאר ידלין. ראש הממשלה אולמרט ביקש מהאמריקנים לטפל בנושא והנשיא בוש הבן הביא את הסוגיה לפתחה של המועצה לביטחון לאומי, שם כולם היו נגד למעט סגן הנשיא דיק צ'ייני.

ארצות הברית תהתה האם יש להביא את הסוגיה בפני מועצת הביטחון של האו"ם. אבל בירושלים ביקשו מוושינגטון שלא לעשות זאת מחשש שהדבר יביא לחשיפת המידע - ואולמרט אמר לבוש: "ישראל היא זאת שתטפל בבעיה ובבקשה אל תצאו עם הידיעה הזאת". 

צפו בסיפורים המעניינים של 4.5 לאורך השנים (צילום: רויטרס, חדשות)
ממשלת אולמרט, ארכיון | צילום: רויטרס, חדשות

הסמכת "השלישייה" וקביעת מועד התקיפה

פחות משנה אחרי מלחמת לבנון השנייה כולם הבינו והסכימו שאין מנוס מפעולה צבאית והחשש היה שמלחמה נוספת תפרוץ במידה וישראל תתקוף בסוריה. "השאלה - מה תהיה תגובת הסורים, האם יגיבו המלחמה כוללת או שיכילו זאת", תיאר פרץ. המסקנה הייתה שיש לבצע פעולה כירורגית, בחתימה נמוכה ואי לקיחת אחריות. 

בשלב זה ישראל נערכת לתקיפה. ב-12 ביוני פרץ מפסיד לאהוד ברק בפריימריז במפלגת העבודה והוא מחליף את קודמו במשרד הביטחון. באוגוסט 2007 הקבינט אישר את הפעולה הכירורגית והסמיך את "השלישייה" - אולמרט, ברק ולבני - לקבוע את מועד התקיפה יחד עם הרמטכ"ל. ככל ששעת השין התקרב מעגל האנשים שהיו חשופים לסוד גדל, ואתו גם החשש מפני דליפה. 

גבי אשכנזי, ארכיון (צילום: פלאש 90, חדשות)
"זו השגיאה הכמעט יחידה". אשכנזי | צילום: פלאש 90, חדשות

יום התקיפה: 6 בספטמבר

בבוקר הפעולה אפילו הטייסים לא היו מודעים להחלטה לבצע את התקיפה. "זה שעות שאתה זוכר כל אחת מהן", תיאר אשכנזי. מקבלי ההחלטות כולם היו שם ועקבו מקרוב אחר המטוסים שיצאו למשימה. "אתה יכול לתאר לעצמך איזו תחושה התפרקה בחדר כשנאמרה מילת הקוד שהכור הושמד", הוסיף הרמטכ"ל לשעבר, שהזהיר את השרים בשפה ברורה שאם ידברו תפרוץ מלחמה. 

המלחמה בסוף לא פרצה, אבל הקשר הישראלי התחיל להיחשף למרות הכול: ראש האופוזיציה דאז נתניהו אמר כי הוא בירך את אולמרט באופן אישי ו"נתן גיבוי" לאחר הפעולה, ובטורקיה יומיים לאחר מכן נמצא מיכל שניתק מאחד המטוסים הישראליים, ועליו כתובת בעברית. "זו השגיאה הכמעט יחידה במבצעי הזה", סיכם אשכנזי. "הכרתי באופן אישי את הרמטכ"ל הטורקי והחלטתי להרים לו טלפון, הוא קיבל את ההסבר".