נדמה שהמצב הביטחוני באזור הצפון רגוע, אך מתחת לפני השטח ישראל נערכת למערכה הבאה. במסגרת ההיערכות החדשה, הנובעת מההבנה כי ארגון החיזבאללה ינסה במערכה הבאה לחדור לאחד מיישובי הגבול במטרה להשתלט על מספר בתים, כיתות הכוננות המוכרות פורקו והן יוחלפו בלוחמים מאומנים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במקרה של חדירה ליישוב זמן ההגעה של כוחות צבא לאירוע עשוי להימשך מספר דקות, ולכן התפתחה ההכרה כי יש להכשיר בתוך כל יישוב כוח צבאי מאומן שמבוסס על בני המקום. לכן כיתות הכוננות הוותיקות, שהורכבו מפנסיונרים ותושבי היישובים, פורקו במסגרת ההיערכות והם התבקשו לפנות מקום לצעירים בעלי כושר גופני גבוה וניסיון קרבי.
אחד היישובים שבהם התחלפה כיתת הכוננות הוא קיבוץ ברעם, שם כמה תושבים סיימו לאחרונה את שירות המילואים שלהם בצנחנים, גולני ויחידות לוחמות נוספות ועברו לשרת קרוב לבית, ממש בכניסה לקיבוץ.
"הגיל ירד בממוצע לפחות בעשר שנים", אומר רביב גוטמן מכיתת הכוננות בקיבוץ. "מתנדבים שהיה להם 50 ומעלה היום לא קיים. היום יש לי חבר'ה סדירים שבאו מאומנים עם בסיס שיכולים להתמודד וזה השינוי הגדול".
קיבוץ ברעם לא לבד. החל מהחודש עשרות יחידות דומות יתחילו לפעול תחת אחריות צה"ל, על כל המשתמע מכך: לא עוד קרבין ישן אלא נשק וציוד מתקדם, אימונים מסודרים במתקני הצבא וגם עדכון קבוע בתמונת המצב המודיעינית בגזרה.
קצין הגמ"ר באוגדה 91, סא"ל יניב קריאף מברך על השינוי. "לא עוד כיתת כוננות, אלא מחלקות של לוחמים תושבי היישוב. המטרה של הלוחמים להיות כאן בשגרה אירועים מתפרצים ומצבים שונים יחד עם שאר כוחות צהל שפועלים", אמר.
גם אסף לנגלבן, קב"ט מועצה אזורית הגליל העליון, מברך על השינוי: "אנחנו מבינים מהצבא שיש תרחישים אפשריים. יישובים שנמצאים על הגבול הגדר של היישוב והגבול זה זהה ויש אתגר משמעותי ולכן הכוחות המקומיים רוצים להגן על הבית הצבא הבין את זה ולכן כיתות הכוננות החדשות יעשו עבודה טובה".