"יש לשאול שאלות שיראו לא רלוונטיות" - כך מנסים אנשי "שוברים שתיקה" להכין את הקרקע לריאיון חייל משוחרר. השאלות שיישאלו במסגרתו ובמסגרת מתן עדויות נוספות, מעלות בעיקר סימני שאלה רבים על הארגון ועל הפער בין מטרתו המוצהרת למה שנראה כמו איסוף מידע מודיעיני, מבצעי, רגיש ומסווג.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

למעלה מאלף עדויות פרסם ארגון שוברים שתיקה, מאז שהוקם בשנת 2004 על ידי קבוצת חיילים מגדוד 50 של הנחל. מדובר לוחמים ששירתו בחברון, והחליטו לחשוף בפני הציבור, מידע על מה שראו בשירותם הצבאי. בעיות של אתיקה, ופגיעה בזכויות אדם, על פניו מטרה לגיטימית, אפילו ראויה.חלק מהחיילים, מגיעים דרך סיורים פתוחים שעורכים אנשי שוברים שתיקה בחברון, חלקם דרך פעילות אינטרניטית והסברתית.

חשוב לציין שמרבית העדויות נשארות אנונימיות והארגון מפרסם הארגון חלקים בודדים בלבד. אלא שהתחקיר חושף עדויות רבות שהארגון לא ממהר לפרסם. העדויות הללו צולמו במצלמות נסתרות על ידי פעילי ארגון "עד כאן", אותם שתולים, שהסתננו בשנתיים האחרונות לשורות ארגוני השמאל, גם כחיילים משוחררים, שהציעו את מרכולתם לאנשי שוברים שתיקה.

העדויות שלא פורסמו | צילום: תומר נויברג / פלאש 90, חדשות



לבקשתנו קיבלנו לידנו את כל חומרי הגלם מתוך אותן מצלמות נסתרות. לא ערוכים, לא מקוצרים. שעות של תשאולים מדוקדקים ומתועדים היטב. ואכן, חלק ניכר מהעדויות עוסקות בשאלות הנוגעות לפעילות צה"ל בשטחים, המנדט המוצהר של שוברים שתיקה כארגון שפועל לסיום הכיבוש. אבל, התיעוד מגלה כיצד גולש הראיון מהמטרה המוצהרת לסוגיות שהקשר שלהן לזכויות אדם מקרי בהחלט ואף נוגע לנושאים צבאיים מסווגים. 

ואם לא די בתשאולים לחיילים משוחררים על מה שראו או לא ראו בשירות, אחת מפעילות שוברים שתיקה, פרימה ביבס, מספרת כיצד נשלחה, ביד מכוונת, על ידי אחד הפעילים הבולטים לשעבר בארגון, גם לשירות בצה"ל. "הכרתי את הארגון עוד לפני השירות", אמרה. "הכרתי את המערכת, את המנהל האזרחי והאופן שבו הוא עובד". בעקבות הדברים מתחו ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר ואלוף פיקוד המרכז לשעבר אבי מזרחי ביקורת נוקבת על התנהלות הארגון. "הבאתה של חיילת בכדי לדלות מידע על הנעשה בצבא היא אירוע חמור", טען מזרחי. "אם התרחשו עוד מקרים שכאלה, הדבר חמור בהרבה".

בשוברים שתיקה מתחו בשנים האחרונות את החבל הדק מימלא שהם הילכו עליו, בין היתר בקשרים עם גורמים וממשלות זרות, חלקן מובילות קו אנטי ישראלי מובהק, משם גם מגיע חלק ניכר מהמימון של הארגון. השאלה המטרידה באמת, האם אותו מידע רגיש שנאסף על ידי הארגון גם עושה את דרכו ממשרדי שוברים שתיקה, לאותן ידיים, לא בהכרח ידידותיות, ובעיקר לאילו מטרות. בעקבות הדברים, גם בארגון יצטרכו כנראה לשבור עכשיו שתיקה, ולהסביר איך הפך ארגון שמבקש לדאוג למוסריות של צה"ל, לגוף שמחזיק בידיו כמויות של מידע ביטחוני מסווג.

"לא אספנו חומר מסווג"

על אף התיעוד, ב"שוברים שתיקה" מתנערים מהטענות לפיהן פעלו לאיסוף מידע מסווג ואף להצבת אנשיהם בתוך היחידות. "אנחנו לא אוספים חומר מסווג ולא עוקבים אחר היחידות", אמרה יולי נובק, מנכ"לית הארגון. "מדובר במספר ארגונים, יחד עם חברי כנסת מהליכוד והבית היהודי שפועלים להשתיק את מי שמבקש לבקר את הממשל והכיבוש. הם פועלים בשיטות לא ראויות של מעקבים ומצלמות נסתרות".

יולי נובק
יולי נובק, מנכ"לית "שוברים שתיקה" | צילום: חדשות 2



"המטרה שלנו לאסוף מידע מחיילים ששירתו בשטחים ולפרסם אותו", המשיכה נובק. "אנחנו עובדים בצמוד לצנזורה, הגוף היחיד המוסמך לקבוע מה מותר לפרסם או לא. "מה ששמענו בהקלטה הוא חמור, לא ראוי ולא הגון. קיבלתם את הפרשנות של 'עד כאן', שהאינטרסים שלה ברורים. יש גופים מוסמכים במדינה שעוסקים בהיתרים לפרסום המידע. התפקיד שלנו לאסוף מידע ולפרסם אותו בהתאם להנחיות הצנזורה".

"חותרים תחת מדינת ישראל"

התחקיר אודות פעילותו של הארגון עורר הדים בקרב גורמים במערכת הפוליטית שהביעו את מחאתם על הדברים שעלו במסגרת התיעוד. "ארגון 'שוברים שתיקה' חותר תחת מדינת ישראל וגורם לה נזק כבד מאוד מבפנים ומבחוץ", אמר יו"ר 'יש עתיד' יאיר לפיד.

"בזמן שמדינת ישראל נאבקת מול גל טרור לוקח ארגון שוברים שתיקה מידע ומשתמש בו נגד המדינה. מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי להגן על חייליה - זה ארגון שאין לו שום זכות קיום במדינה שנלחמת יום יום בטרור למען בטחון אזרחיה".

הפרקליטות החליטה שאין מקום לפתוח בחקירה נגד "שוברים שתיקה"

תלונה שהוגשה על ידי ארגון "עד כאן" כנגד ארגון "שוברים שתיקה", בגין הפעילות שתועדה על ידי 'עד כאן' ושקטעים ממנה נכללו בכתבה, נבחנה על ידי פרקליטות המדינה. לאחר בחינתה נקבע כי לא הובאה בפני הפרקליטות כל ראייה שלפיה "שוברים שתיקה" פרסם מידע מסווג ורגיש, או לכך שהארגון העביר מידע שכזה למדינות או לגופים זרים, וכן כי לא נמצאו ראיות אשר יש בכוחן לבסס את הטענה בנוגע להחדרתה לכאורה של פעילת הארגון ליחידת המינהל האזרחי או שיש ביכולתו של הארגון להשפיע על שיבוץ פעיליו במסגרת שירותם הצבאי. לבסוף הוחלט כי אין מקום להורות על חקירה פלילית כנגד "שוברים שתיקה". ערר שהוגש על החלטה זו נדחה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.