מסמכי ההקמה של יש עתיד מראים שלפיד הבן הפיק היטב את לקחי לפיד האב: התקנון החדש של מפלגתו "יש עתיד", נותן לו סמכות גדולה וכוח רב.

התקנון לא נוקב בשמו של ראש המפלגה באופן מפורש, אבל ברור שמדובר ביאיר לפיד עצמו והתקנון קובע שהוא יכהן בתפקידו עד סוף כהונת הממשלה בשנת 2020, ולא ניתן יהיה להדיחו. בין האבות המייסדים ניתן למצוא את אשתו של לפיד, את בנו יואב ורבים מחבריו הסטודנטים, את המאפרת שעבדה איתו בתפקידו הקודם וגם את מאמן הקראטה. את הרשימה חותם תמיר הרפז, הלא הוא "תמיר מהלהקה".

במפלגת "יש עתיד" העדיפו שלא להגיב לתוכן התקנון.

ברשימת המייסדים: משורר וג'ודוקא

הבוקר פרסם רשם המפלגות הודעה רשמית בכלי התקשורת בנושא רישומה של מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד. במסגרת ההודעה מופיעות "מטרות המפלגה", כפי שנמסרו לרשם המפלגות, וכן שמותיהם של עשרת הראשונים ברשימת מייסדי המפלגה.

בראש הרשימה עומד כמובן לפיד עצמו, אולם השמות המעניינים יותר מופיעים אחריו. במקום השני ניצב המשורר רוני סומק, שעליו אמר לפיד בעבר כי היה ממנה אותו לשר התרבות. על פי חלק מההערכות, ייתכן שסומק, בניגוד ליתר השמות ברשימה, ייכנס בסופו של דבר גם לרשימת המפלגה לכנסת, אולם במטה הבחירות של לפיד סירבו להגיב בנושא.

אין תמונה
המשורר רוני סומק. בין המייסדים

עוד מופיעים ברשימת המייסדים: תגל דהן כנפו, מחמד ענאבסה, יוסף שרף, אביבה עזורי, רווית אקשטיין, מנחם צרויה וענת לרנר גבעון. במקום ה-8 ברשימה מופיע יואל רזבוזוב, הג'ודאי שייצג את ישראל באולימפיאדת אתונה 2004 וכיום הינו חבר מועצת העיר נתניה.

ואלו הן מטרות המפלגה, כפי שהופיעו בהודעה:

1. שינוי סדר העדיפויות במדינה עם שימת דגש על החיים האזרחיים - חינוך, דיור, בריאות, תחבורה ושיטור, וכן שיפור מצבו של מעמד הביניים.
2. שינוי שיטת המשטר.
3. שוויון בחינוך ובגיוס: לימודי ליב"ה לכול, גיוס לכול ועידוד יציאה לעבודה לכל המגזרים, כולל החרדי והערבי.
4. מלחמה בשחיתות, כולל השחיתות הממשלתית ומוסדות דוגמת "שר ללא תיק", ויצירת ממשלה שתמנה 18 שרים לכל היותר, ביצור שלטון החוק ושמירה על מעמד בג"ץ.
5. צמיחה ויעילות כלכלית - יצירת מנועי צמיחה כדרך למלחמה בעוני, מאבק בביורוקרטיה, הסרת חסמים, שיפור מערכת התחבורה, הורדת יוקר המחיה והוזלת הדיור, וכן שיפור הניידות החברתית בעזרת סיוע לעסקים קטנים.
6. חקיקת חוק חינוך בשיתוף ארגוני המורים, ביטול מרבית בחינות הבגרות, העלאת מדד החינוך הדיפרנציאלי, העלאת האוטונומיה הבית-ספרית.
7. הצעה חוקה שתסדיר את היחסים הטעונים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל.
8. חתירה להסכם שלום על פי מתווה "שתי מדינות לשני עמים", תוך שמירה על גושי היישובים הגדולים והבטחת שלומה של ישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק