בוקר טוב אדוני השופט. בוקר טוב מר אליהו וינוגרד. למרות הזלזול המופגן הם קראו את שני הכרכים העבים בצבעי כחול לבן שבהם היה שימוש נרחב למדי בשורש כ.ש.ל. המסר הופנם.
אדוני השופט, לקחי מלחמת לבנון הופקו לפחות בטווח המיידי. ישראל לא קפצה למלחמה. היא נגררה אליה. יותר מחודש וחצי תכננו במשרד ראש הממשלה, בצהל, בשב"כ וכמובן במשרד הביטחון את מכת הפתיחה המוצלחת של המערכה בעזה.
הפרצופים החמוצים של אולמרט, ברק ולבני אמש היו העדות הטובה ביותר לשינוי. אחרי ההתלהמות ההיא של אולמרט ופרץ ב-2006 שקראו "לרסק, לנפץ, למחוק" את חיזבאללה, הרברבנות, ואחריה השקיעה בבוץ הלבנוני ואיתו האכזבה ותחושת ההחמצה - אמש היו שינוי טון.
מכין למערכה ארוכה
ראש הממשלה, בלי עניבה, נראה מבוגר וכבוי מכפי שנותיו. הוא דיבר בשקט על המחיר שעוד נשלם ועל היעד הצנוע של המערכה: "שיפור מצבם של תושבי הדרום". מי בכלל יכול למדוד את זה. אולמרט הכין את כולנו למערכה ארוכה, לעוד שיגורים, ולא הבטיח ניצחון בנוק אאוט.
גם אהוד ברק, בלי כל הקריצות, החיוכים וההתחכמויות דיבר לעניין והבהיר שאין כאן מכה אחת וזהו. נעדרו כל ענייני נקמה. נדמה שהרוח הזאת, החדשה, מייצרת יותר תחושת ביטחון מאשר כל הכרזות המלחמה מחממות הלב לרגע שמתקררות מיד במפגש עם קרקע המציאות הקרה. תמיד עדיף הנהגה שנגררת בחוסר חשק למלחמה מאשר מנהיגים תאבי ריח אבק שריפה.
בוקר טוב, אדוני השופט. אם יורשה בפתח המערכה לומר לך, שלא תתאכזב, שזה לא מספיק. זה לא מבטיח דבר.
סנדוויץ' היסטורי
הדיונים בוועדת וינוגרד יצרו את הרושם שהמבחן הוא מבחן התהליך, שאם רק יתכוננו כמו שצריך ויקיימו הערכות מצב וישתפו את משרד החוץ ויעברו "תהליך מתכלל" - אז הכול יהיה בסדר. המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאה. מה יקרה עכשיו? איך יסתיים הסיבוב האלים מול חמאס? כמה ימותו? האם צה"ל ייכנס קרקעית? ואז מה?
הנה למשל מה שמכונה "אסטרטגיית יציאה". עוד לפני שנכנסנו אפשר לקבוע שאין איך לצאת. אין למי "לתת" את הרצועה והאופצייה היחידה לצאת זה לשנות את המשוואה, שבמילים פשוטות זה לחזור להבנות עם חמאס. רק התוצאה תקבע האם זה אפשרי. אנחנו תלויים בהם.
בלבנון הושג הסדר רעוע, והיה הדוח הנוקב על ההתנהלות, אבל, התוצאה - שקט של שנתיים וחצי. זה מאפשר לראש הממשלה לומר בראיון מיוחד לערוץ 2 שהוא "מאוד מקווה שיזכרו לי את מלחמת לבנון. יש אנשים שכותבים דוחות ויש כאלה שמשנים את המציאות".
אדוני השופט, גם בזכות הדוח שלך יש לראש הממשלה אולמרט הזדמנות אחרונה לתיקון. אי אפשר להתעלם מהסמליות של הכהונה שלו שהתחילה ועוצבה על ידי מלחמת לבנון השנייה ומסתיימת עם מלחמת עזה הראשונה. באמצע היה הרבה: כור בסוריה, ניצולי שואה, חינוך, משא ומתן עם הסורים ואבו-מאזן וחקירות, כותרות והדלפות. אבל, שני הקצוות האלה, ה"סנדוויץ'" הזה, יעצב היסטורית את כהונתו של אולמרט.
במקרה של הצלחה, במבחן התוצאה כמובן, יכול אולמרט בזכות דוח וינוגרד לומר משהו פשוט כמו: "בפעם הקודמת היו את פרץ וחלוץ שהלכו הביתה. הפעם עם שני אנשי מקצוע - ברק ואשכנזי - יש תוצאה אחרת. טובה. זו ההוכחה המוחצת שהבעיה אף פעם לא היתה איתי". הוא אגב לא יגיד. כי כמו במלחמה מוצלחת, אם תהיה כזאת, את הניצחונות המוחצים לא צריך להסביר. בוקר טוב אליהו.
מבצע "עופרת יצוקה": סיקור מיוחד
ראש הממשלה: אף מדינה לא יכולה לחיות כך
הרוג בנתיבות, פצועים מפגיעה בבית כנסת במושב
דיווח: מאות הרוגים פלסטינים בעזה
משעל קורא לתושבי הגדה לצאת לאינתיפאדה שלישית
פרשנות: ההישג הראשון בעזה - ההפתעה
בימין מגיבים: שיחיו במחילות שחפרו לעצמם בעזה