לפני שש שנים החליטה המדינה לפצות את נפגעי מחלת הפוליו. החוק בנושא חל אך ורק על מי שלקה במחלה בישראל, מתוך ראייה כי בכך תפצה המדינה על מי שנפל קורבן למחדל שלה עצמה. ח"כ ציון פיניאן מהליכוד הוא נפגע פוליו בעצמו, אלא שבאותה מחלה הוא לקה - במרוקו.
באופן מפתיע, הגיש פיניאן תיקון לחוק המסדיר את תשלום הפיצויים לנפגעי הפוליו - שייאפשר את הזכות גם למי שלקה במחלה בחו"ל. בהמשך כולל התיקון גם הקשחה בדרישות הקובעת כי הפיצוי למי שנפגעו מפוליו מחוץ לשטח ישראל ישולם רק לחולים שנותחו בארץ עד 1970 - קריטריון שגם בו עומד פיניאן.
במשרד האוצר הביעו תחילה התנגדות לחוק בשל המשאבים הרבים שיידרשו להקצות למען יישומו מהקופה הציבורית, אבל שם השתנתה הדעה במפתיע: הסיבה לכך היא כי בין היתר, ממלא פיניאן את תפקיד מרכז הקוליאציה בוועדת הכספים של הכנסת.
כך עבר החוק לקידום בהליך בזק, ומחר צפויה הכנסת לאשרו באופן סופי בקריאה שנייה ושלישית. עם כניסת החוק לתוקף, יגרוף פיניאן לכיסו באופן מיידי סכום של 120 אלף שקלים, שאליו תצטרף קצבה חודשית בגובה 3,000 שקלים שתועבר לחשבון הבנק שלו עד יומו האחרון. בחישוב כולל, מדובר בסכום של כמיליון שקלים.
הידיעה על אופי התיקון לחוק התקבלה בתדהמה בקרב היועץ המשפטי לכנסת, שדרש כבר פעמיים בהזדמנויות שונות לכנס את ועדת האתיקה לדיון בפרשה. לדברי חברים בה, הוא הגדיר את היוזמה כ"תקדים מסוכן ומעשה לא ראוי של ניגוד עניינים".
פיניאן טען בוועדה שהיועצת המשפטית הקודמת אישרה לו לקדם את החוק, אבל מכתב שהציג ממנה ואמור היה לשמש לכאורה ראייה לכך, לא הצליח להוכיח את אמיתות דבריו. חברים בוועדת האתיקה ניסו לשכנע את פיניאן להעביר את הצעת החוק לחבר כנסת אחר, אלא שהוא סירב - ולבסוף, כאמור, אושר לו לקדם את היוזמה.
לטענת גורמים בוועדת האתיקה, ניתן "האור הירוק" להמשך קידום הצעת החוק "עקב הדאגה לחולי הפוליו, למרות ניגוד העניינים הכבד".
ח"כ פיניאן מסר בתגובה על הכתבה: "אני שמח שהצלחתי היכן שח"כים אחרים נכשלו ותיקנתי עוול משווע. היועצת המשפטית דאז קבעה באופן חד-משמעי שאין מבחינתי ניגוד עניינים, וכך גם ועדת האתיקה פעמיים. הודעתי שאת הפיצוי החד-פעמי אתרום לעמותות נכים".