כששאול מופז סיים אתמול את נאומו החריף במליאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וחוק מופז, ציפי לבני ניגשה ולחצה את ידו. ואולם, כמה שעות אחר כך, בניחום אבלים אצל חבר הכנסת גפני, היא סיפקה הסבר משלה לנאום של מופז, וכלל לא בטוח הוא עצמו יאהב לשמוע זאת.
"הוא (מופז) דיבר, כי זה בעצם שם אותו בפינה", אמרה לבני לגפני. "אז הוא עלה לבמה ואמר 'פה זה לא קובה ואתה לא תרמוס את הדמוקרטיה'". לבני לא פסקה כאן, והמשיכה בביקורת: "זה ששעתיים אחר כך הוא הודיע שהוא גם הולך להתמודד מולי על ראשות המפלגה ומול ביבי על ראשות הממשלה - זה כבר עניין אחר", אמרה.
בינתיים, בוועדת הכנסת, אנשיה של לבני עושים הכל כדי לסכל את אישור החוק שנועד לפלג את מפלגת קדימה. הליכוד ניסה לאשר את החוק עוד היום במהלך בזק, אבל יושב ראש הכנסת ח"כ ראובן ריבלין הטיל וטו. על כן, ההצבעה הסופית על החוק תתקיים רק בשבוע הבא.
ואולם, נדמה כי למי שמתנגד היום במפלגת קדימה לשינוי חוק היסוד בעניין חוק מופז, יש זיכרון קצר. אותו חבר כנסת יואל חסון, שמוביל את המתנגדים לאישור חוק מופז, הוביל יחד עם חבריו בקדימה את השינוי בחוק יסוד כדי לאפשר הצבעה גלויה לנשיאות. אז קראו לזה "חוק פרס", וחבר הכנסת חסון עצמו היה זה שיזם אותה.
באותה הזדמנות מעניין לראות איזו מפלגה התנגדה אז נחרצות לקידום החוק: מפלגת הליכוד. בשורה התחתונה - אף אחד לא יוצא טוב מהפרשה הזו: לא הליכוד, לא קדימה, ובעיקר לא ספר החוקים של מדינת ישראל.