למרות הסערה הציבורית, למרות ההתנגדות החריפה של סיעות השמאל ולמרות חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת שקבע כי מדובר ב"הצעה שהינה על סף האי חוקתיות ואף מעבר לכך" - הצעת "חוק החרם" עברה הלילה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, זאת לאחר שראש הממשלה החליט על משמעת קואליציונית בהצבעה.
ההצעה עברה ברוב של 47 תומכים מול 38 מתנגדים. סיעת העצמאות שהודיעה מוקדם יותר הערב כי לא תתמוך בחוק, לא הצביעה בדיון שנערך במליאת הכנסת.
בתום ההצבעה אמרה ח"כ עינת וילף מסיעת העצמאות: "סיעת העצמאות קיבלה החלטה שלא לתמוך בהצעת החוק על החרם. לחוק יש מטרות ראויות, ואכן יש למצוא דרכים שלא לפגוע ישירות באנשים החיים בשטחים ועשו זאת בעידוד המדינה ותמיכתה. אבל החוק לא מידתי, במיוחד בכל הנוגע לאלה הקוראים לחרם".
ממפלגת קדימה נמסר בתגובה לאישור החוק: "ממשלת נתניהו פוגעת בישראל והיא הראשונה שצריכה לשלם את מחיר חוק החרם ונזקו. בריחתו של נתניהו מההצבעה הערב לא מורידה מבריחתו מהאחריות לנזק שהוא גורם למדינה. נתניהו חצה היום קו אדום של טיפשות מדינית וחוסר אחריות לאומית ביודעו את משמעות החוק וחומרתו, תוך רפיסות פוליטית וכניעה מוחלטת לימין הקיצוני שמשתלט על הליכוד. חוק החרם הוא אות קלון על מצחה של ממשלת נתניהו והוא יעלה למדינת ישראל ולאזרחיה מחיר כבד".
יוזם "חוק החרם" ח"כ זאב אלקין, בירך על אישור החוק הערב: "הכנסת שמה קץ לאיוולת החרמות הבאות מתוכנו. חוק החרם לא בא לסתום פיות אלא להגן על אזרחי ישראל כפי שהחוק האמריקאי מגן עלינו עוד משנות ה-70. דווקא הזיגזג של קדימה, כשלבני הכריחה את חבריה למפלגה להסיר את שמם מהחוק למרות היותם בין יוזמיו, מוכיח כי מדובר במפלגה חסרת אידאולוגיה שנכנעת לארגוני השמאל ומציבה סופית את קדימה בצד השמאלי של המפה".
מחר כבר תוגש תביעה ראשונה בבג"ץ נגד החוק, ובמקביל שיגר ח"כ מיכאל בן ארי "תלונה" ראשונה על הפרה של החוק הטרי, נגד 2 חברות ישראליות שהתחייבו שלא לבנות בהתנחלויות.
את הדיון וההצבעה במליאה העברנו בשידור חי ורציף כאן בחדשות 2 באינטרנט.
הצעת החוק, המאפשרת להטיל סנקציות ולתבוע סכומי כסף גדולים ממי שמחרים תוצרת מההתנחלויות, עוררה ותמשיך לעורר סערה גדולה במערכת הפוליטית. בימין אומרים כי מדובר בהזדמנות להשיב מלחמה נגד החרמות ברחבי העולם. "בארה"ב קיימים כבר שנים חוקים המטילים קנסות ענק ועונשי מאסר על מי שקורא לחרם על ישראל", אמר יוזם החוק ח"כ זאב אלקין, "ודווקא הישראלי שמשכנע את החברות האמריקניות להחרים אותנו - פטור לחלוטין".
מנגד, סיעות השמאל הודיעו על כוונתן להגיש בג"ץ נגדו. מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, טען כי "החוק יהפוך את הכנסת למשטרת המחשבות של החברה הישראלית ויפגע אנושות בעקרון חופש הביטוי". ח"כ זהבה גלאון ממרצ אף הגישה במקביל הצעת חוק נגדית, התובעת לסמן תוצרת שמקורה בהתנחלויות - כדי שמי שרוצה להחרים מוצרים אלו יוכל לעשות זאת בקלות.
במסיבת עיתונאים שערכו בצהריים, אמרו יוזמי הצעת החוק כי "היועץ המשפטי לכנסת יגן על החוק בבג"צ, חרף ההתנגדות שלו". "אין לי ספק שההצעה הזאת תעבור", אמר אלקין, והוסיף: "חרם שמוביל לנזק פסול בעיני ועל המחרים להיות מוכן לשלם את המחיר, לא משנה אם הוא יהודי או ערבי".
סיעת העצמאות הודיעה הערב כי "לאחר בחינה מחודשת והבעיות המהותיות שהחוק מעלה ביחס לחופש הדיבור של יחידים הוחלט שסיעת העצמאות לא תתמוך בחוק". לפי ההודעה, "למרות שיש רעיונות בחוק שיכולים היו להיות סבירים כדי לצמצם את הנזק הנגרם ליחידים בשל קריאות לחרם, בנוסחו הקיים החוק אינו מידתי ולא משרת מטרות שהיו יכולות להיות ראויות. סיעת העצמאות מצרה על כך שבין הימין הקיצוני ובין השמאל הפוסט ציוני המרחב שנותר לעמדות ציוניות מרכזיות הולך ומצטמצם במהירות".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה בדיון כי "מטרת חוק החרם היא להגן על הכיבוש, לסתום את פיהם של מתנגדי הכיבוש ולעגן בחקיקה זיהוי מוחלט של ההתנחלויות עם ישראל. חוק החרם מבקש להתערב בהחלטות המוסריות האישיות ביותר של אדם, בבחירות הפוליטיות שלו, ובחופש לבטא ולפעול בהתאם לבחירות הללו".
ח"כ דב חנין (חד"ש), אמר: "המטרה הפוליטית האמיתית של הצעת החוק הזו היא הגנת ההתחלויות. האם מישהו יוכל לומר אחרי שהחוק יעבור שזוהי דמוקרטיה? בדמוקרטיה הזכות להחרים התנחלויות שווה לזכות להחרים קוטג'. חוק הגנת ההתנחלויות הוא חצייה בוטה של קו אדום. החוק הופך את ההתנחלויות לקדושות ומעניש בקנס גבוה כל מי שינסה לערער על הקדושה הזו".
ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי) קבל על כך שלדבריו, גם קיבוצים יושבים על אדמות ערביות ולכן - לכאורה - יש להחרים גם מוצרים שמיוצרים שם. אחריו עלתה ח"כ חנין זועבי (בל"ד) ואמרה: "אלקין אמר 'למה להחרים בני אדם על בסיס המגורים שלהם'? נכון, למה? מקום המגורים שלהם הוא לא כל כך מקום נורמלי. בחוק הבינלאומי קוראים לזה כיבוש. הכיבוש אינו מקום מגורים".
יו"ר הכנסת: "על ישראל להתמודד עם החרמות"
מוקדם יותר הודיע יו"ר הכנסת ראובן ריבלין כי החליט להעלות את הצעת החוק להצבעה היום במליאה, זאת לאחר ששוחח בנושא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין. "תכלית החוק ראויה ומוצדקת, מאחר שעל ישראל להתמודד עם החרמות המוטלים עליה", אמר יו"ר הכנסת.
"עם זאת", סייג ריבלין את דבריו, "ההצעה המוצעת איננה מידתית והצעתי לראש הממשלה נוסחה שתכשיר חוקתית את ההצעה ותספק לה קונצנזוס, וזאת מבלי שהדבר יקשור את ידנו מלהתמודד עם חרמות, אך לצערי הצעה זו לא התקבלה".
לאחר שהבין שאבד הסיכוי למתן את ההצעה, הסביר ריבלין, הוחלט להעמידה לדיון במליאה כמו שהיא. ריבלין הדגיש את חוות דעתו השלילית של היועץ המשפטי לכנסת בנושא, שאף כתב כי מדובר בהצעה שהינה "פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי בישראל".
נתניהו התקפל - ואז התחרט שוב
אתמול בערב דווח לראשונה במהדורה המרכזית של חדשות 2 כי היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון הכין חוות דעת הקובעת כי היוזמה שתאפשר לתבוע מארגני חרם על ההתנחלויות, בעייתית מבחינה חוקתית ופוגעת בחופש הביטוי. עקב כך פנה יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין לראש הממשלה, בבקשה לדחות את ההצבעה על החוק - מחשש שלא יעמוד במבחן בג"ץ.
מקורבי ראש הממשלה מסרו כי נתניהו החליט לדחות את ההצבעה כדי שלא לגרום לכך שישראל תצטייר בעולם כסרבנית, זאת לאור פגישת הקוורטט המתוכננת להיום ואשר תעסוק בכוונת הפלסטינים לבקש הכרה במדינה מעצרת האו"ם. אלא שלא חלפה שעה קלה, ושוב טענו מקורביו של נתניהו כי אין כל מניעה לקיים את ההצבעה כמתוכנן. בהודעה הרשמית של לשכת רה"מ נמסר כי "הסוגיה נבחנת על ידי כל הגורמים המעורבים".