מערכת הבחירות בארצות הברית הוגדרה כהיסטורית בגלל המועמדים, הכסף הגדול, ואולי בעיקר בשל הזירה החדשה לתעמולה - האינטרנט.
הנשיא הנבחר השקיע עשרות מיליוני דולרים בתשדירי הפרסום לרשת , כשמרבית התשדירים יצאו קודם כל לאתרים הרשמיים של המועמדים - ורק אחר כך הגיעו לאמצעי התקשורת האחרים.
מועמד עם הכריזמה של אובמה, או מפעל יחסי ציבור כמו זה של הילרי קלינטון, או אפילו התגייסות של המפלגות למען המועמדים כמו במקרה של מקיין - לא מצאנו בבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו מחר בישראל. הניסיון מועט, התקציבים נמוכים בהרבה, אבל האנשים שרוצים להנהיג את הרשויות המקומיות ראו את שיטות התעמולה החדשות באינטרנט, זיהו את היתרונות שלו, למדו את החוקים החדשים או את היעדר החוקים האלה - הפנימו ויצאו לדרך... ברשת.
בירושלים, הרשת הפכה לזירת אגרוף. המועמד החרדי, מאיר פרוש, עושה כמיטב יכולתו להראות במה ועד כמה הוא יותר טוב מניר ברקת, המתחרה שמוביל את הסקרים בירושלים.
בתל אביב דב חנין מנסה להחזיר את העיר לתושבים - בעזרתם של הסלבריטאים. ריקי בליך ראתה באינטרנט את ברק אובמה מנצח, ואירגנה כמה חברים שוודאי מוכרים למצביעים. הסירטון שהפיקו, הדומה שתי טיפות מים לסרטון של המועמד הדמוקרטי, זוכה לשיא צפיות ברשת עד כה. נצטרך לחכות למחר כדי לראות אם גם דב חנין יצליח להפתיע נגד כל הסיכויים.
רון חולדאי מסתפק בינתיים בשידורי חוג הבית שערך, והוא שם דגש בעיקר על שלטי החוצות. חולדאי מקווה שבתל אביב הניסיון ישחק לטובתו. גם הוא יודע שלמקיין זה לא עזר.
לא רק בערים הגדולות עובדים על תעמולה ברשת: אלי יריב רץ לראשות עיריית בת ים, חמוש בדלי, סמרטוט, מצלמה ועורך וידאו מבטיח לנקות את השחיתות בעיר - בלי להוציא מילה. ברעננה אנשי מרצ מנסים להצחיק כל הדרך למועצת העיר, ואנשי ש"ס מאורגנים כתמיד יודעים שהמסרים שעבדו בבחירות לכנסת עובדים גם בבחירות לרשויות המקומיות. הפקה לא מסובכת עם תמונות של הרבנים המובילים אמורה לעשות את העבודה. לסלבריטאים, לרבנים, לזמרים ולעורכי התוכן יש עוד הרבה עבודה עד ה-10 בפברואר.