ההצבעה על הצעת החוק השנויה במחלוקת, שתקבע שימוע למועמדים לשופטים לבית המשפט העליון עם יכולת הטלת וטו של חברי הכנסת על זהותם, נדחתה בשבוע - בשל קושי לגייס תומכים בה.
עוד טרם ההחלטה על הדחייה, טען גורם המקורב לנושא טען כי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, מתנגד להצעה. וינשטיין הביע עמדה זו באוזני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יעקב נאמן.
בריאיון לערוץ החדשות באינטרנט תקפה בחריפות שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר, את היוזמה - שלדבריה עלולה לגרום לכך שמינוי שופטים ייעשה באופן מוטה משיקולים פוליטיים.
"אני חושבת שיש אי הבנה בציבור בנוגע למושג דמוקרטיה. דמוקרטיה היא לא רק הצבעה. אנחנו צריכים בית משפט בלתי תלוי. איך אפשר יהיה לסמוך על שופטים שנבחרו על ידי פוליטיקאים?", תהתה השופטת דורנר. "אני רוצה לקוות שבסופו של יום הכנסת שלנו לא תיכנע לרוח השעה וידחו את ההצעה המסוכנת הזאת".
השופט בדימוס שלי טימן, התייחס בביטול להצעת החוק הנוגעת למינוי שופטים לבית המשפט העליון. "אני שמח שיש בליכוד אנשים שיצאו נגד הצעת החוק הזו, אם היא תתקבל אנחנו נמשיך את התהליך של הפיכת ישראל לרפובליקת בננות. אני ממש לא מקבל אותה".
טימן הוסיף כי "כמו שממנים 56 חברי מרכז לשמש בתפקיד במשרד כזה או אחר, ימנו אותם להיות שופטים בבית המשפט העליון. אני גם לא יודע אם לאותם אנשים שיבצעו את השימוע יש אפילו חמישית מההשכלה של שופט שמועמד לכהן בבית המשפט העליון.
מזכ"ל שלום עכשיו: "הדמוקרטיה תהיה משהו מההיסטוריה"
יריב אופנהיימר, מזכ"ל תנועת שלום עכשיו, קיווה כי הממשלה תחליט שלא לתמוך בהצעת החוק שתאסור על ארגונים לקבל תרומות מממשלות זרות. "יוזם ההצעה, ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד, אומר בגלוי שההצעה הזו מכוונת נגד ארגוני שמאל. חלק גדול מהאמצעים שעומדים לרשותנו לא יהיו לצידנו, ובמקביל הימין ימשיך לגייס מיליארדרים מארה"ב כדי לבנות התנחלויות ומאחזים".
"מדינת ישראל מקבלת הרבה כסף גלוי וסמוי ממדינות העולם וטוב שכך", הוסיף אופנהיימר, "ובשל כך כל ארגון אחר יכול לקבל סיוע ממדינות העולם. ההצעה הזו נועדה להשתיק קולות שיוצאים נגד הממשלה. אם הממשלה תתמוך בהצעה זו, הדמוקרטיה תהיה משהו מההיסטוריה", סיכם.