אחרי מאבק ממושך במחלת סרטן הלבלב, הלך ח"כ זאב בוים לעולמו בבית חולים במילווקי שבארה"ב. בוים היה בן 67 במותו.
בוים נולד בירושלים והשתחרר מצה"ל בדרגת רס"ן, לאחר שהיה מפקד פלוגה בשריון. לאחר שחרורו ניהל את בית הספר המקיף בקריית גת, ובשנת 1986 התמנה לראש העירייה. בשנת 1996 נבחר בוים נבחר לראשונה כחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד לכנסת ה-14 בשנת 1996, ומאז ועד יום מותו כיהן בכנסת.
במהלך ימיו בכנסת שימש בוים כסגן שר הביטחון בממשלת שרון, ולאחר תהליך ההתנתקות פרש מהליכוד והצטרף יחד עם שרון לסיעת קדימה. בחודש ינואר 2006 מונה לשר הבינוי ולשר החקלאות. בבחירות המקדימות האחרונות לקדימה, זכה בוים במקום הרביעי, שהביא אותו לשיבוץ במקום ה-6 ברשימה.
בוים הניח אחריו את עדנה אשתו, שלושה ילדים ושבעה נכדים. טרם נמסר מועד הלוויתו.
לבני: זאב יחסר לי כחבר
בהודעה שהוציאה חברת הכנסת ציפי לבני, יו"ר קדימה, אמרה לבני כי היא "כואבת את מותו של חברי, השר לשעבר וח"כ זאב בוים. זאביק ייצג בכל הוויתו את הערכים עליהם מושתתת הציונות. אוהב הארץ הזאת ודואג לאנשיה, איש של מצפון וישר כסרגל. זאביק היה בית"רי בכל רמ"ח איבריו ושילב באישיותו את ההדר העברי - אותה נכונות להלחם על הערכים בהם האמין וכך נלחם על חייו עד שנדם".
לבני הוסיפה כי: "מדינת ישראל איבדה היום את אחד מטובי בניה ומנהיגיה. קדימה גאה שבחר לייצג אותה בחייו וגאה שזכתה בו. קדימה על כלל חבריה, פעיליה ותומכיה כואבת את מותו. הוא יחסר לנו כחבר, כעמית וכאיש של מופת. יהי זכרו ברוך".
חברתו של בוים לשורות קדימה, ח"כ דליה איציק, אמרה כי השר לשעבר היה אחד משליחי הציבור האצילים, הראויים והישרים במערכת הפוליטית. "בוים תמיד ייזכר כחבר, כמחנך, ראש עיר פורץ דרך ופטריוט אוהב הארץ".
"בשנה האחרונה", הוסיפה ח"כ איציק, "אי אפשר היה שלא להתפעל ממלחמתו במחלה הארורה ומיכולתו להתמיד בעבודתו הפרלמנטרית גם ברגעים קשים, תוך שמירה על אופטימיות וחיוך. זאביק היה אדם שכולו טוב במובן הטהור של המילה".
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע לפני זמן קצר צער עמוק על מותו של בוים, והגדיר אותו כציוני אמיתי ופטריוט ישראל. "עם זאת, על אף עוז רוחו ואצילות נפשו - לא יכול היה למחלה".