עשרים ותשע שנים חלפו מאז הושבע לראשונה בנימין "פואד" בן אליעזר לחבר כנסת, והשבוע הוא כבר ניהל את הישיבה החגיגית בה הושבעו הח"כים. ההשבעה אותה הגדיר חגיגית "חילופי הדורות". בגיל 77 הוא כבר זקן, או ותיק חברי הכנסת, אבל נראה שעדיין מתרגש, כמעט כמו בפעם הראשונה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

עם תחילתו של יום החג הזה נראה היה שאין דבר שבן אליעזר לא חווה. ובכל זאת הוא התכונן לפעם הראשונה. הפעם הראשונה בה ינהל את ישיבת הכנסת בעצמו. "שבע פעמים הייתי שר", הוא סיפר, "כיהנתי כסגן ראש הממשלה וגם כממלא מקום ראש הממשלה. כיו"ר מפלגה וגם כשר במשרדים שונים. אבל להיות יושב ראש כנסת? עוד לא הייתי".

וכך נראה היה שגם ההשבעה התשיעית שלו הצליחה לרגש את פואד לא פחות. והייתה לכך גם סיבה נוספת. כשחולק לו הפרח הסמלי שמוענק בכל השבעה הוא ציין "זה הפרח של חילופי הדורות". וכך יום חגם של חברי הכנסת הצעירים הרבים שמילאו את המשכן, הפך גם ליום חגו של פואד. כולם רצו לשמוע מה מרגיש זקן חברי הכנסת ביום ההשבעה.

לא פעם הוא נשאל על הנושא, כמעט בכל כלי תקשורת ובכולם ציין - "זו כנסת של חילופי דורות. ואני אומר להם - אין להם קיצורי דרך". ההתרגשות הזו, עם זאת, לא הדירה שינה מעיניו של בן אליעזר. "ישנתי טוב במיוחד כי פחדתי", הוא העיד, "כולם חולים אצלנו בשפעת, אז הלכתי לישון מוקדם. פחדתי לחלות".

פואד לא חלה והגיע חגיגי ומוכן ליום ההשבעה. כשהושבע לראשונה לח"כ, לפני 29 שנים, גיל 77 נראה רחוק. הוא לא ציפה שיום אחד יהפוך לזקן באופן רשמי. אז, אגב, עוד קראו לתפקיד זקן חברי הכנסת, והיום הוא כבר ותיק החברים. בן אליעזר מקבל את שני התארים בכבוד.

"סתיו שפיר נולדה ב85'", הוא מספר ומוסיף - "אני הושבעתי לחבר כנסת ב1984. מעניין, נכון?", הוא שואל בחיוך ומוסיף, "סתיו יותר צעירה מהנכד שלי". והנכד היה גם היחיד מבני משפחתו שהגיע להשבעה בשלישי. "המשפחה שלי כבר הגיעה לכאן תשע פעמים", הוא מסביר, "יש חמישה ילדים ותשעה נכדים, כך שצריך לעשות חלוקה. מותר להביא לכאן רק שניים שלושה, לא יותר".

תוקף את שלי, אבל גם מפייס

ולמרות שזה היה יומו של פואד, הוא נאלץ גם להתרגל לפוליטיקה החדשה ולנסיכים החדשים שהגיעו למשכן. לאחר שהתייצב לראיונות בכלי התקשורת השונים הוא גילה שבימינו הוא צריך להילחם על זמן מסך גם עם יאיר לפיד לדוגמה.

התחושה היא שהוא תמיד היה שם. הוא היה שר בינוי בממשלתו של רבין, סגנו של ראש הממשלה ברק, שר ביטחון, שר התשתיות הלאומיות, וזו רק רשימה חלקית. במפלגתו הקריירה הייתה קשה קצת יותר. הוא נחשב לבולדוזר של פעילים בשטח והפסיד את הכהונה כיושב הראש לעמרם מצנע, שהתפטר אחרי שנה והעביר את התפקיד לשמעון פרס. אותו פרס העביר לו השבוע את פטיש יושב ראש הכנסת, והשביע אותו ליושב ראש הכנסת הזמני. הוא גם לא התבייש לדבר השבוע על הכשלון של אותה מפלגה משותפת, מפלגת העבודה, בבחירות האחרונות. "שלי שמה את כל המשקל על הנושא החברתי הכלכלי", הוא סימן את הטעות מבחינתו, "לא הצגנו את הנושא המדיני ולכן הפסדנו. אבל אני לא כועס".

ואכן, פואד, עם 77 שנות ניסיון מאחוריו, נראה היום כפייסני יותר. "הניחו לשלי", הוא אומר לחבריו לעבודה, "בוא נלך יחד לאופוזיציה". "במצב שאין תהליך מדיני, מה שווה כל מה שנלחמנו עבורו כל מערכת הבחירות?", הוא מסביר את עמדתו, "אם נכנס לממשלה - מחר נאלץ לחתום על קיצוץ של 40 מיליון שקל. זו התאבדות", הוא קובע. ואחרי הכל, יש מי שאומרים שהסיבה היחידה להתמודדותו של בן אליעזר לכנסת התשיעית שלו הייתה רק הכנת הקרקע לקראת התחנה הבאה - משכן נשיא המדינה. "זה רעיון לא רע", הוא ענה לאחרונה בראיון, וסרב להוסיף.

ולנו הוא מסביר - "אריק תמיד היה אומר, הפוליטיקה היא כמו גלגל מסתובב. פעם אתה למעלה ופעם למטה. מה שחשוב זה שתהיה עליו. כי אם יצאת - זהו, אתה בחוץ". אחרי שכבר הספידו אותו לא פעם, בן אליעזר מחזיק היום חזק חזק בגלגל. מלא אמונה וכוח - הוא מוכן להמשיך לעבוד.