גם היום, כחמש שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה, חושף דוח מבקר המדינה שהותר לפרסום מחדל מתמשך בכל הנוגע להיערכות הרשויות המקומיות לעת חירום. המבקר מתריע כי אם לא יתקבלו במהרה החלטות בנוגע לגוף שיוביל את הכנת הרשויות והקצאת משאבים - יוותרו עשרות אלפי בני אדם חשופים לסכנה.

דוח המבקר חושף: חגיגת משכורות בלשכת ראשי רשויות

דוח מבקר המדינה: קטינים וזקנים שעברו התעללות לא טופלו

המבקר ערך בין השנים 2010 ל-2011 בדיקה בעיריות אופקים, אור יהודה, הוד השרון, טמרה, יבנה וקריית מלאכי ומג'ד אל-כרום, ובחן את היערכות הגופים והרשויות לעת חירום. בבדיקה עלו מספר ממצאים מדאיגים שמצביעים על ליקויים מהותיים באופן פעולותיהם של הגופים הממלכתיים המופקדים על הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום בהם רח"ל, פיקוד העורף ומשרד הפנים.

במועד סיום הביקורת, כמעט חמש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, ולמעלה משלוש שנים לאחר שהחליטה הממשלה להקים את רח"ל כדי שתשמש גוף מטה מתאם לשר הביטחון בנוגע לטיפול בעורף במצבי חירום - עדיין לא הוסדר על ידי מקבלי ההחלטות נושא חלוקת תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורח"ל להכנת ולהיערכות הרשויות המקומיות לעתות חירום.

"אין מיגון מתאים לבעלי מוגבלויות"

לטענת המבקר, מתעורר חשש כי בין הגופים האחראים להכנת הרשויות המקומיות לעת חירום - יש כאלה המנסים להתנער מאחריותם בנושא, בכל הנוגע להקצאת המשאבים הכספיים הנדרשים וכוח האדם. "מכיוון שהזמן קצר, המלאכה מרובה והמחדל מתמשך, על מקבלי ההחלטות לקבוע בהקדם האפשרי איזה גוף יהיה אחראי להכנתן של הרשויות המקומיות לעתות חירום", מדגיש המבקר. זאת לדבריו, על מנת שתושבי הרשויות המקומיות לא יהיו פגיעים וחשופים לסכנה בכל עת חירום ממשית.

המבקר מגיש את הדוח ליו"ר הכנסת, היום (צילום: איציק הררי - דוברות הכנסת)
המבקר מגיש את הדוח ליו"ר הכנסת, היום | צילום: איציק הררי - דוברות הכנסת

הממצאים העולים מן הדוח, מלמדים על הזנחה חמורה של הרשויות המקומיות ושל השלטון המרכזי בכל הנוגע לתחום המיגון. לטענת המבקר, "עולה כי חסרים מקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים, מקלטים במוסדות חינוך ומקלטים במוסדות ציבור. עקב כך לעשרות אלפים מתושבי הרשויות האלה אין מקלטים לעתות חירום". עוד עלה מבדיקת המבקר כי חלק מבתי הספר והגנים אינם ממוגנים כנדרש וכי הרשויות שנבדקו לא הכינו מחסות ציבוריים או מיגון אחר שיותאמו לבעלי מוגבלויות.

בביקורת הועלו גם ליקויים מהותיים בהיערכותן ובמוכנותן של הרשויות המקומיות שנבדקו למצבי חירום. על פי נתוני הרשויות מהשנים 2007-2008, הסכומים שיועדו למימון ההיערכות והמוכנות לעתות חירום, היו קטנים מכפי שנקבע, והסכומים שהם ניצלו למטרות אלה בפועל היו קטנים אף יותר. במועד סיום הביקורת נמצא כי רק לאחת מהרשויות המקומיות שנבדקו - עיריית הוד השרון - הוכן תרחיש ייחוס מקומי.

"קב"טים ללא כישורים מתאימים"

עוד חושף המבקר, כי ב-23 רשויות מקומיות (מהן 19 במגזר הלא יהודי) מאיישים את משרת הקב"ט עובדים שלא נבחרו במכרזים, שלרובם אין את הכישורים המתאימים לכהן כקב"ט ושמשרד הפנים לא אישר את העסקתם בתפקיד. מתוך הדוח מתברר כי בכמה מהרשויות שנבדקו נמצאו ליקויים חמורים בכל הנוגע לאחסון הציוד לעת חירום, לכוח האדם שנדרש לטפל בציוד זה ולמצב המחסנים. עוד נמצא כי בחלקן יש מחסור רב בציוד לשעת חירום.

המבקר חושף, כי בידי משרד הפנים אין נתונים על הרשויות המקומיות שבהן התבצעו תרגולים בשנים 2008-2010, זאת למרות כי הדבר נדרש כדי לקבל תמונה כללית על מידת היערכותן ומוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. עוד התגלה כי משרד הפנים לא ערך בשנת 2010 ביקורות מוכנות לעת חירום, אף שלפי תכנית העבודה שלו היו אמורות להתבצע ביקורות כאלה, בין היתר, ב-85 רשויות מקומיות.

חיילי פיקוד העורף מתרגלים (צילום: רויטרס)
מוכנים לשעת חירום? לא ממש | צילום: רויטרס

המבקר מבהיר כי משרד הפנים הוא הגוף האחראי לתפקודן של הרשויות המקומיות, ולכן עליו ליטול אחריות גם בעניינים הנוגעים לנושא של מוכנות העורף - ובמיוחד בהיבטים תקציביים שלו. משרד הפנים מסר למשרד מבקר המדינה בתגובה, כי לעובדי משרדו אין את הידע המקצועי ואת הכלים כדי להיות הרגולטור האחראי.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה:

"משרד הפנים רואה חשיבות רבה בשיפור מוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. יחד עם זאת, מכלול ההוראות שנקבעו בחקיקה ובהחלטות ממשלה בעניין היערכות הרשויות המקומיות לעתות חירום,  נקבעו על רקע תפיסה המשקפת את ההנחה כי הידע המקצועי והמשאבים לקביעת מכלול הדרישות לטיפול בתחום החירום מצויים בידי גורמי הביטחון, ולכן בידיהם החובה והיכולת המקצועית לוודא ביצוע ואכיפה. בפרט לאור החלטת הממשלה מדצמבר 2007 הקובעת כי רח"ל תתדרך את הציבור לקראת חירום, תנקוט בפעילות הסברה ותערוך אימונים ותרגילים משולבים עם כל הגורמים בעורף. לא בכדי סעיף 248 א לפקודת העיריות תוחם תפקידו של שר הפנים רק לאשר את תקציב הג"א ולא לנהל את מערך החירום".

"אשר על כן, יש להבהיר כי משרד הפנים אינו הגוף שעליו הוטלה החובה ולפיכך גם לא הוקנו לו הסמכויות הישירות הנגזרות ממנה, לפעול להכנת הרשויות המקומיות לשעת חירום. יתרה מכך, משרד הפנים אינו מוסמך לקבוע הנחיות ודרישות בנושא הכנת הרשויות המקומיות לשעת חירום ואינו אחראי לפיקוח ואכיפה של הנחיות אלו ככל שנקבעו ע"י הגורמים המוסמכים לכך על פי דין".

"עם זאת, סייע המשרד לאורך שנים למכלול הגורמים האמונים על הנושא וכן פעל לפרסום הנחיות שגובשו ע"י מכלול גורמים האמונים על הגנת העורף. יודגש כי הפעולות שננקטו ע"י המשרד,  אין בהם כדי להקנות למשרד סמכויות ולהטיל עליו חובות, שכן אין להן כל עיגון בחקיקה ובוודאי שאין בהן, כדי להסיר את האחריות מהגופים אשר עליהם הוטלה אחריות זו על פי הדין", לשון תגובת משרד הפנים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק