הוועדה למינוי בכירים הודיעה היום (רביעי) כי תסכים לבחון רק מועמד אחד לכל תפקיד שעל מינויו היא אחראית – זאת למעט במקרים חריגים, ובאישור הממשלה. מדובר במהלך משמעותי, שכן שרים רבים מעוניינים להביא לבחינת הוועדה מספר מועמדים לתפקידים השונים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
רצונם של השרים נובע מכשלונות עבר – כמו במקרים של יואב גלנט וגל הירש למשל – שיצרו מבוכה רבה. משכך, קיוו השרים כי הבאת מספר מועמדים תצמצם את הסיכוי למבוכה נוספת, שכן הם יעברו עוד סינון על ידי גורמים נוספים. בנסף, הדבר מאפשר להימנע מחיכוכים בין גורמים שונים, כפי שקורה למשל במינוי הרמטכ"ל הבא – כאשר לראש הממשלה ולשר הביטחון ישנם מועמדים רצויים שונים.
המהלך של הוועדה למעשה יגביר את הסיכוי שהמועמדים לתפקידים יהיו פחות שנויים במחלוקת, שכן יהיה צורך הבסכמה עקרונית למינויים טרם בדיקת הוועדה. בנוסף, הדבר יאפשר מילוי מהיר יותר של החללים הפנויים בצמרות – דבר חשוב במיוחד לאור העובדה ש-2019 תהיה שנת בחירות.
הוועדה למינוי בכירים התכנסה היום לראשונה לאחר שלפני שלושה ימים אישרה הממשלה את מינויים של איינהורן וטרי לוועדה, וכך נסללה הדרך באופן סופי למינויים של המפכ"ל והרמטכ"ל. זאת במקומם של שני חברי הוועדה שפרשו ממנה לפני כחודש. פרישתם של המקורבים, יעקב נגל ואיריס שטרק, התרחשה לאחר שבג"ץ הוציא צו ביניים ועצר את עבודת הוועדה. במינוי הנוכחי לא היה מעורב ראש הממשלה נתניהו, שהטיל את בחירת הנציגים לוועדה על השר יריב לוין.
הוועדה דנה במועמדותם של הרמטכ"ל והמפכ"ל הבא, על בסיס המלצותיהם של השרים האחראים - שר הביטחון והשר לביטחון הפנים. גולדברג עמד על היות הוועדה עצמאית ובלתי תלויה ואף הדגיש את חשיבות אמון הציבור בה ואת ערך השקיפות. הוא הוסיף עוד כי סמכותה היא לבדוק את טוהר המידות של המועמדים הרלוונטיים לתפקידים הבכירים.