חוק "נאמנות בתרבות", אותו מקדמת השרה מירי רגב בחודשים האחרונים, עלה הערב (שני) לדיון בקריאה ראשונה בכנסת. במהלך הדיונים על החוק נרשמו התנצחויות וצעקות רבות בין כלל חברי הכנסת: בין היתר ח"כ אורן חזן כינה את ח"כ אילן גילאון "חצי בן אדם" לאחר שחשב כי זה כינה אותו "גולם" וסירב להתנצל חרף הפצרות חוזרות ונישנות; וח"כ חיליק בר הוצא מחוץ למליאה בעקבות התפרצויות שלו.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

גילאון אמר שהוא לא כועס על השרה רגב שלא קראה את צ'כוב. חזן תקף בתגובה: "אתה קראת ואין לך דרך ארץ אז מה אתה רוצה?" גילאון השיב: "עלייך אני הייתי כותב את הגולם מפראג, אבל הוא הקדים את תקופתך" - ולכך הגיב חזן: "אם לא היית חצי בן אדם הייתי עונה לך". בהמשך עלה חזן להתנצל על הדברים והדגיש כי התכוון לרמה התרבותית ולא חלילה לנכותו של גילאון, אולם ההתנצחות צפויה לעלות לדיון בוועדת האתיקה שכן חזן שב רק לאחרונה מהשעייה בת חצי שנה.

במהלך הדיונים חברי כנסת רבים מהאופוזיציה ביקרו קשות את השרה רגב, ואף לעגו לאמירות שונות שלה בעבר. חבר הכנסת יאיר לפיד הטיח גם הוא דברים קשים בשרה רגב. "למה את מתעקשת לחוקק חוק שכבר קיים? כי בא לך על המריבה הזאת", אמר לה מעל הפודיום. "החוק קיים, כל מרכיביו קיימים - הדבר היחיד שלא קיים זה שלך תהיה שליטה על כל הכסף, וטוב מאוד שלא תהיה לך שליטה על כל הכסף".

מירי רגב (צילום: פלאש 90, יונתן סינדל, חדשות)
מירי רגב | צילום: פלאש 90, יונתן סינדל, חדשות

ח"כ חזן פרסם תגובה מטעמו לאחר הסערה שעוררו דבריו: "תגובתי השקולה והרגועה לעלבונותיו הייתה שאני לא מתייחס לדבריו כיוון שהוא חצי בן אדם. תגובה זו נבעה בגלל התנהגותו השפלה ובשל כך שחבר הכנסת גילאון לאורך כל הקדנציה לא מפסיק לקלל, להכפיש, להתבהם ולפגוע בי... אם חלילה מישהו הבין אחרת, אני מתנצל. חשוב להבהיר כי מי שמקלל ומתבהם יחטוף ועל כך לא אתנצל".

כפי שפורסם לראשונה ב"החדשות", רגב חידשה בספטמבר האחרון את מאמציה לקידום, שיתיר שלילת תקציבים ממוסדות תרבות שיחתרו תחת המדינה ולא יביעו נאמנות לה. לפי נוסח החוק, השר הממונה על הנושא - כלומר רגב עצמה - יוכל לשלול תמיכה מגופים שיבצעו את אחד מחמשת המעשים האסורים שנקבעו: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

בנוסח החוק מצוין ששר האוצר רשאי לשלול את התמיכה לאחר שערך שימוע לגוף המדובר, ובתנאי שהיועץ המשפטי במשרד האוצר אישר את הצעד. אישור המהלך מחייב התייעצות עם צוות מקצועי שימנה השר, שבו יהיו חברים נציג ממשרד המשפטים, נציג ממשרד האוצר ונציג המשרד הרלוונטי שמעוניין לשלול את התמיכה. "הצעת החוק באה לעגן בחוק מיוחד, את המצבים בהם תישלל תמיכה מגוף בתחום התרבות", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

עוד נכתב בהצעה כי אם הפעילות האסורה מהווה יותר ממחצית הפעילות של הגוף הרלוונטי שזכאי לתמיכה ממשלתית, הרי ששר האוצר רשאי לשלול ממנו תקציבים. בעבר החוק נתקל בקשיים משפטיים ועדיין לא ברור מה תהיה חוות הדעת המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה.