ישיבת ממשלה, ארכיון (צילום: Alex Kolomoisky/ flash90, חדשות)
שרים בליכוד נגד תיק הביטחון לבנט | צילום: Alex Kolomoisky/ flash90, חדשות

אחרי שפורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מוכן לתת לשר נפתלי בנט את תיק הביטחון בתמורה ליציבות הממשלה, שרים בליכוד מתנגדים להעברת התפקיד לבית היהודי. "יש בליכוד מספיק מועמדים מתאימים לתפקיד", אמר היום (ראשון) השר ישראל כץ.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"החלטת רה״מ להחזיק בידו בשלב הראשון את תיק הבטחון היא נכונה והגיונית", אמר כץ וציין שגם הוא חושב שישראל צריכה לתת מכה לחמאס. "הוא מצוי בכל המידע והתהליכים הבטחוניים אותם אנחנו מובילים והאתגרים בפניהם אנחנו ניצבים".

"זו שנת הכרעה, האיומים משמעותיים"‎ (צילום: פלאש 90 \ Miriam Alster, חדשות)
"יש בליכוד מספיק מועמדים ראויים". כ"ץ | צילום: פלאש 90 \ Miriam Alster, חדשות

"אם הממשלה תמשיך בכהונתה עד נובמבר בשנה הבאה , יהיה צורך להפקיד את תיק הבטחון בידי שר אחר ,לפי שיקול דעתו של רה״מ - ויש בליכוד מספר מועמדים מתאימים", הוסיף.

גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן מתנגד למינויו של בנט לשר הביטחון. "אני לא מתערב בשיקולים של ראש הממשלה", אמר. "אני חושב שהדבר הנכון שתנועת השלטון תחזיק ברוב התיקים הבכירים במיוחד תיק הביטחון".

גם שרת התרבות מירי רגב התייחסה למשבר סביב תיק הביטחון ואמרה שכחלון ובנט הם אלה שיכולים לשמור על יציבות הממשלה. "אני מקווה שלא נלך לבחירות, אין שום סיבה ללכת לבחירות", אמרה. "אנחנו יכולים לתפקד עם קואליציה של 61 חברי כנסת".

רגב ציינה שהיא לא מתערבת בהחלטות ראש הממשלה בנוגע לחלוקת התיקים, אך סירבה לענות על השאלה האם בנט ראוי לתפקיד: "אני לא אגיד את דעתי מי ראוי ומי לא כל עוד אני לא צריכה לקבל את ההחלטה".

לשכת רה"מ הודיעה כי היא מוכנה לתת לבנט את תיק הביטחון

לשכת ראש הממשלה נתניהו הודיעה הבוקר כי תהיה מוכנה לתת לשר החינוך נפתלי בנט את תיק הביטחון במקומו של השר היוצא ליברמן. ההערכה במערכת הפוליטית היא כי אם יתחייב יושב ראש מפלגת הבית היהודי להישאר בממשלה עד תום הקדנציה הנוכחית, בחודש נובמבר 2019, יקבל לידיו את התיק היוקרתי. עם זאת, בנט עדיין לא התייחס לפרסום, ולא ברור מה תהיה עמדת שר האוצר כחלון כלפי המהלך המתגבש.

"לא נחוקק חוק רטרואקטיבית". בנט (צילום: פלאש 90 \	Emil Salman, חדשות)
הביטחון תמורת יציבות הממשלה? | צילום: פלאש 90 \ Emil Salman, חדשות

בשעה זו מתכנסת הממשלה לישיבתה השבועית, וראש הממשלה פתח בהתייחסות לזעזוע הפוליטי של הימים האחרונים. רבים משרי הממשלה התייחסו גם הם לטלטלה שפקדה את מסדרונות הכנסת טרם כניסתם לישיבה, ומספר שרים אמרו כי הם אינם מעוניינים בבחירות וכי יש לנסות ולייצב את הקואליציה - שתמנה מעתה והלאה 61 חברי כנסת בלבד.

בפתח הישיבה השבועית אמר ראש הממשלה נתניהו כי מדינת ישראל נמצאת בתקופה קריטית, שבה מתקיימות שיחות עם האמריקנים על המדיניות החדשה באו"ם. "רק ביום חמישי עדכן אותי השגריר פרידמן שוושינגטון הצביעה נגד ההחלטה המסורתית בנוגע לריבונות הישראלית בגולן", הבהיר נתניהו. "אני רוצה להודות לטראמפ והיילי - רמת הגולן תישאר תמיד בידי ישראל".

עוד הוסיף נתניהו כי בימים האחרונים שוחח עם כל ראשי הקואליציה וציין שוב כי ייפגש עם שר האוצר כחלון בניסיון אחרון למנוע את הפלת הממשלה: "זוכרים היטב מה קרה כשגורמים בתוך הממשלה הפילו ב-1992 וב-1999 את הממשלה. קיבלנו את אוסלו ואת האינתיפאדה השנייה. לא צריך ללכת לבחירות בתקופה ביטחונית רגישה זו".

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן אמר טרם כניסתו לישיבה כי לדעתו אין כל סיבה ללכת לבחירות, וכי ניתן לקיים קואליציה של 61 חברי כנסת גם בשנה הרביעית. שר החקלאות אורי אריאל ציין גם הוא כי הוא מקווה שהקדנציה תימשך עד חודש נובמבר 2019 - המועד הפורמלי של תום כהונת הממשלה. "השאלה אם הולכים לבחירות תלויה בכחלון ובבנט", הדגישה שרת התרבות מירי רגב. "אנחנו יכולים לתפקד עם 61 חברי כנסת בקואליציה. אני מאמינה שאם כל אחד ירסן את האגו שלו נוכל להוביל מדיניות טובה למדינת ישראל ולחברה הישראלית".

מוקדם יותר היום עוד היה נראה כי פני המערכת הפוליטית לבחירות בתוך פרק זמן של ארבעה חודשים. התפטרותו של שר הביטחון ליברמן זעזעה את מסדרונות הכנסת, ומפלגתו - ישראל ביתנו, אף הניחה הצעה לפיזורה.

ליברמן, שהתפטר מתפקידו ביום רביעי בשבוע שעבר, הגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב רשמי, והלכה למעשה נכנסה התפטרותו לתוקף הבוקר בשעה 10:00.