משרד ראש הממשלה בירושלים (ארכיון) (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
משרד ראש הממשלה | צילום: אבי אוחיון, לע"מ

היום (שלישי) בצהריים הונחה על שולחנו של בית המשפט העליון עתירה של עיריית ירושלים נגד משרד האוצר ושר האוצר כחלון, בדרישה להעביר את משרדי הממשלה לבירה. לטענת ראש העיר ברקת, מדבור בעבירה על החוק - אותו קבעה הממשלה בעצמה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בעתירה מונה עיריית ירושלים יותר מ-163 יחידות ממשלתיות שממוקמות מחוץ לירושלים, כשרק 53 קיבלו אישור לכך על ידי ועדת חריגים. כלומר ישנן 110 מסונפות של משרדי ממשלה שעוברת על "חוק יסוד ירושלים", ועל החלטת הממשלה שהציבה כדד-ליין את שנת 2018 להעברת המשרדים לעיר הבירה.

מאבק פוליטי? ברקת וכחלון (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי, פלאש 90)
מי אשם? ברקת וכחלון | צילום: ראובן קופיצ'ינסקי, פלאש 90

להעברת משרדי הממשלה יש לא רק משמעות סמלית, אלא גם משמעות כלכלית: 2 מיליארד ו-300 מיליון שקלים הכנסות בחודש, 10,000 משרות והפסד ארנונה שנתי של 86,400,000 שקלים.

אחד המשיבים בעתירה זו הוא שר האוצר כחלון, שבעירייה מאשימים אישית. "לא יעלה על הדעת ששר האוצר במדינת ישראל טרם גיבש תכנית פעולה להוצאת ההחלטה להעביר את משרדי הממשלה לירושלים, התנהלות שפוגעת באופן ישיר בחוסנה הכלכלי ומעמדה של ירושלים כבירת ישראל", כתבה העירייה. "נדרש כי שר האוצר יעבור ממילים למעשים, ויקבע באופן מיידי מסגרת תקציבית ומקורות מימון למעבר היחידות, ימצא שטחים זמינים בירושלים וייערך למעבר עובדים על כל המשתמע מכך".

גורמים במשרד אוצר אמרו בתגובה: "אנחנו לא הכתובת, שיפנה למשרד ראש הממשלה ולמשרד ירושלים. שר האוצר כחלון דאג לירושלים יותר מכל שר אחר".