ישיבת סיעת הליכוד, ארכיון (צילום: יונתן סינדל, flash90)
נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, flash90

כפי שפורסם היום (רביעי) בחדשות 2, בקואליציה מתגבשת הסכמה לאישור מזורז של "חוק ההמלצות" - חוק שקובע שהמשטרה תעביר את חומר הראיות מהחקירות שהיא מנהלת לפרקליטות ללא המלצה בעד או נגד העמדה לדין. המהלך למעשה מעכב ואולי אף "קובר" את "החוק הצרפתי" - וגם דוחה את הדרמה הפוליטית סביב חקירת נתניהו בפרק זמן משמעותי.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

על פי ההערכות, דרושות עוד ארבע או חמש חקירות של נתניהו בתיק 1000 ותיק 2000 וגם השלמות חקירה: ככל הנראה, החקירה תימשך במהלך החורף ולא תסתיים בשבועות הקרובים. מנגד, את החוק ניתן לאשר בהליך מזורז בתוך שבועות ספורים.

אם החוק יאושר, ההבדל מבחינת ההד הציבורי והפוליטי בתום חקירת נתניהו יהיה משמעותי: כיום המשטרה אמנם לא ממליצה מפורשות להעמיד לדין, אך מצהירה אם "נמצאה תשתית ראייתית" או לא. מבחינה משפטית אמנם יש הבדל, אך מבחינה ציבורית הצהרה על תשתית ראייתית תוביל ללחצים ולזעזוע בקואליציה - ולכן יוזם החוק ח"כ דודי אמסלם ויו"ר הקואליציה דוד ביטן שואפים להקדים תרופה למכה.

הבית היהודי: לא להצביע על החוק הצרפתי

בכוונת ביטן ואמסלם להחיל את החוק באופן רטרואקטיבי, על חקירות שטרם הסתיימו. אם אכן יושגו ההסכמות ניתן לקדם את החוק במהרה, ולהחיל אותו רטרואקטיבית רק כלפי נבחרי ציבור. על פי הערכות, חוק שכזה יעכב את ההליכים המשפטיים שכן הפרקליטות תצטרך להשקיע זמן בהחלטה עצמאית לגבי העמדה לדין על סמך הראיות בלבד, ללא חוות דעת משטרתית בנושא.

מוקדם יותר היום שיגרה יו"ר סיעת הבית היהודי, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מכתב לביטן, בו הסבירה כי ההסכם הקואליציוני מונע את קידום החוק ללא אישורם. חברת הכנסת הזכירה ליו"ר הקואליציה במכתב כי "ההסכם הקואליציוני כולל בתוכו את סעיף 35: 'הצדדים מסכימים, כי חוקי יסוד חדשים או שינוי בחוקי יסוד קיימים יוגשו ויחוקקו אך ורק בהסכמת כל אחת ואחת מסיעות הקואליציה'".

מסר את הקלטות, ח"כ דוד ביטן (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90, חדשות)
ביטן. מכה בחזית אחת, תמיכה באחרת | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90, חדשות

עוד הסבירה מועלם-רפאלי כי לאחר דיון מעמיק בהצעת החוק בסיעת הבית היהודי, "נתגלעו חילוקי דעות משמעותיים בין חברי הסיעה ולא הושגה הסכמה". משכך, לאור חילוקי הדעות ובהתאם לסעיף בהסכם הקואליציוני, "אני מבקשת לא להעלות את הצעת החוק בשלב זה".

שרת התרבות מירי רגב תקפה את ההתנגדות לחוק הצרפתי ואמרה: "לא יכולים לעסוק בחוק עקרוני ברמה הפרסונלית. זה עניין עקרוני כמו שהעניין בסוגיות חקיקה הוא לא מרים נאור, אלא בית המשפט העליון. ראש ממשלה לא יכול להיחקר על כל סיגר אלא על עבירות עקרוניות שעל המדרג שלהן נדון בוועדת הכנסת".

אתמול הבהיר גם היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מתנגד לחוק הצרפתי. "האמת צריכה להיאמר - עצם העובדה שצריך להסביר מדוע הדבר איננו מתקבל על הדעת, היא כשלעצמה איננה מתקבלת על הדעת", אמר מנדלבליט בכנס "קהלת". "לפי הצעת החוק, תיאורטית, גם אם קיימות ראיות חד-משמעיות על כך שראש ממשלה מכהן שילם - טרם בחירתו - שוחד לאדם אחר, או קיבל שוחד בתפקידו כראש ממשלה מאדם אחר, לא תיפתח חקירה בעניינו למשך תקופת כהונתו", הסביר מנדלבליט. "תפקיד ראש הממשלה, התפקיד החשוב ביותר במדינה, יהפוך ל'עיר מקלט' עבור אותו עבריין. זוהי פגיעה מהותית בשלטון החוק, בעיקרון השוויון בפני החוק, ובאמון הציבור".

"הגיע זמנך ללכת". השרה רגב (צילום: Miriam Alster/Flash90, חדשות)
"רה"מ לא יכול להיחקר על כל סיגר", רגב | צילום: Miriam Alster/Flash90, חדשות

עוד הוסיף היועמ"ש כי המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל משקף איזון עדין בין האינטרסים השונים הנוגעים לחקירה של נבחרי ציבור, ובהם ראש הממשלה. "פתיחתה של חקירה נגד רה"מ מותנית באישורו האישי של הגורם הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק - היועמ"ש, וכך גם החלטה על הגשת כתב אישום. יתר על כן, ההחלטות הללו מתקבלות מטבע הדברים ביסודיות ובזהירות. לעיתים קודמת לפתיחה בחקירה בדיקה מקדימה שנועדה להבטיח כי טענות סרק, או חשדות ברמה נמוכה שאינם עולים כדי חשד סביר לביצוע מעשה עבירה, ייבחנו היטב, וכאשר אין הצדקה לפתיחה בחקירה פלילית, הטענות לא יובילו לפתיחה בחקירה פלילית".

מנדלבליט. "מסוגל לקבל החלטה נקיה?" (צילום: מארק ישראל סאלם, FLASH 90, חדשות)
מנדלבליט. מתנגד נוסף | צילום: מארק ישראל סאלם, FLASH 90, חדשות


 
"הצעת החוק המתוארת, לעומת זאת, נעדרת כל איזון", תקף מנדלבליט. "פגיעתה בשלטון החוק ובאמון הציבור היא קשה וחד משמעית. תוצאתה האפשרית היא ראש ממשלה מכהן, שעל ראשו רובצת 'עננת חשדות' בלתי מבוררת. חמור מכך - ייתכן כי שותפיו של אותו ראש ממשלה תיאורטי למעשה העבירה, ייחקרו ואף יורשעו בדין, באופן שמכתים אותו בצורה ברורה במעשה העבירה, בעוד שהוא עצמו ימשיך לכהן בתפקיד למשך פרק זמן משמעותי של מספר שנים. ובחלוף השנים, לאחר סיום הכהונה, כאשר המשטרה תהא רשאית לחקור את החשדות, האם יישארו ראיות לאסוף, שטרם זוהמו או נעלמו? במדינה דמוקרטית שלטון החוק הוא אחד לכל אדם - מהאזרח הפשוט, ועד לראש הממשלה. כך היה, וכך ראוי שימשיך להיות".

ירון אברהם ודפנה ליאל השתתפו בהכנת הידיעה.