המבקר יתערב בסגירת התאגיד? מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, הנחה היום (רביעי) את יחידות הביקורת הנוגעות בדבר "להתחיל באיסוף חומרים בנושא יישום רפורמות בתחום השידור הציבורי". המבקר הסביר כי בכוונתו לפרסם ביקורת בנושא בקרוב "בהתאם למדיניות לבצע ביקורת בזמן אמת".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
עוד נמסר כי המבקר "קיבל את ההחלטה לנוכח ההיקפים הכספיים הכרוכים בנושא, גורלם של מאות עובדים והחשיבות הציבורית הנודעת לעניין".
זמן קצר לפני כן קראה ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) למבקר לפתוח בבדיקה בנושא: "ראש הממשלה שרק לפני שנתיים תמך בתאגיד השידור הציבורי הפך את עורו וזה מחייב בדיקה של מבקר המדינה. ראש הממשלה גורם במכוון, בציניות וללא חמלה לפגיעה בעובדים, לפגיעה בשידור ציבורי ולפגיעה אנושה בתקשורת חופשית ובחופש הביטוי".
עוד הוסיפה סויד בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת: "בוא נקרא לילד בשמו אלמלא היו בתאגיד השידור עובדים 'עצמאיים מדי' לא היו מבקשים לבטלו. בדיקה של מבקר המדינה מחוייבת המציאות - זה קו אדום בדמוקרטיה ופגיעה בשומרי הסף".
הבוקר כאמור נערך דיון סוער בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת. יו"ר התאגיד הבהיר: "השורה התחתונה היא חד משמעית - אנחנו מוכנים לשידור כבר בינואר, מאמינים שעמדנו ביעדים שהציבו לנו". נציגת האוצר הבהירה כי פירוק התאגיד יגרור עלות של מאות מיליוני שקלים בשנה, ונציג אחר מטעם האוצר הבהיר כי כך או כך יפוטרו כ-750 עובדים - בין אם הרשות תיסגר או שהתאגיד לא יוקם.
יו"ר התאגיד גיל עומר אמר בדיון: "אנחנו מוכנים לשידור באחד בינואר. המשימה שהמחוקק הטיל עלינו היא להקים כלי תקשורת מגוון, שוויוני והוגן ואנחנו באנו למשימה הזו וראינו בה הזמנה והזדמנות ליצור דבר חדש ולהזמין את כלל החברה לשידור ציבורי חדש בעל סדר יום חדש, עם כח אדם מגוון. מכתב המוכנות שלנו והיכולת שלנו לעלות לשידור באחד בינואר מהווה הזדמנות לעלות לשידור במקום עם תרבות ארגונית שונה ממה שהייתה בכלי התקשורת הציבוריים עד כה".
"אנחנו ב-1 בינואר יכולים לשדר את קול ישראל מירושלים. יש לנו מוכנות מלאה לשידור של 24-7. תקציב ההקמה עומד על 350 מיליון שקלים והחריגה בו היא 0 שקלים", הוסיף עומר. "יש לנו הסכמים חלוטים על חלק ניכר מהדברים. באנו למשימה הזו עם מטרה ברורה להקים גוף תקשורת מגוון שנותן את מגוון הדעות של החברה הישראלית. אני אומר לכם באחריות: אין עוד כלי תקשורת בישראל שהוא כל כך מגוון בדעות. חד וחלק".
עומר הציג מספר נתונים על התאגיד, בו חתומים 556 איש ועוד 65 בהליך גיוס מתקדם. 56% מהעובדים הם עובדי רשות השידור: "הגיעו אלפי קורות חיים, בוצעו 2,000 ראיונות אישיים". עומר ציין כי השכר הממוצע הוא 13,500. עוד הדגיש עומר כי מועצת התאגיד אישרה את לוחות השידור לרדיו, לטלוויזיה ולדיגיטל: "הושקעו 139 מיליון שקלים בהפקות חוץ ובסך הכל יושקעו 300 מיליון שקלים עד 2017".
איילה מזרחי, נציגת העובדים בתאגיד, הוסיפה: "משחקים בגורל שלנו בצורה הכי צינית שיש. עזבנו מקומות עבודה בשביל להקים משהו חדש מאפס בשליחותכם - תנו לנו לסיים את מה שהתחלנו".
יערה שפירא מוועד העיתונאים בתאגיד נשאה דברים ואמרה: "אם נעשה ניסוי מחשבתי ונניח שרשות השידור יכולה לעמוד במספרים, עם מה נישאר? עם גוף שהוא חיקוי של התאגיד, שיהיה כפוף לשליטה של הפוליטיקאים. השאלה המרכזית היא מה אנחנו באמת רוצים בשידור ציבורי. האם רוצים שזה יהיה שופר של השלטון או שזה יהיה עיתונות. אל תמנו לי את ההנהלה בידי הפוליטיקאים. זה הרגע שבו אנחנו צריכים לומר 'עד כאן'".
עלויות כבדות למהלך ביטול התאגיד
אפרים מלכין, סגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר, הבהיר כי בכל תרחיש יפוטרו 750 איש: "היום ברשות השידור יש 1,200 איש. בסיס כוח האדם בתאגיד הוא 750. כלומר יש צורך בפיטורים של 450 עובדים ברשות השידור ועוד 300 שחתמו בתאגיד. במילים אחרות: בשני המקרים יש צורך בפיטורים של 750 איש".
שירה גרינברג, סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, הבהירה מה עלויות יוזמת הפירוק של נתניהו: "התקציב של התאגיד כבר נכנס לחוק ההסדרים. אנחנו אומרים בצורה ברורה כגורם מקצועי: אם התאגיד נסגר יש לזה עלות תקציבית של 370 מיליון שקלים כל שנה. אם מסתכלים על 10 שנים מדובר על 3.7 מיליארד שקלים".
גרינברג הוסיפה כי "יש כמובן גם סכנה למתקנים שאמורים להתפנות בהיקף של 1.7 מיליארד שקלים. יש כמובן גם עלויות נוספות הקשורות להשארת רשות השידור ונוכל לאמוד אותם כשיוצגו מתווים ברורים". לשאלת חברי הכנסת, השיבה: "אם התאגיד ייסגר המשמעות היא שהמדינה תצטרך לממן 370 מיליון שקל כל שנה ולהוסיף את הסכום הזה לתקציב".