מדי בוקר, בדרך לעבודה, עובר יובל רבין ליד המקום שבו נרצח אבא שלו. מדי יום כמעט צצים הזיכרונות מאותו לילה. הוא אמנם היה בקהל רחוק, אבל שמע פעם אחר פעם את כל הסיפורים על הרגעים האחרונים בחייו של אבא.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"דבר אחד שאני כן זוכר זה שעברנו על פני הגופה", תיאר יובל רבין בריאיון מיוחד לחדשות 2. "זה מלווה, זה מעיק, זה מחייב, זה כל הזמן... זה כואב. כשאני שומע את המונח 'פושעי אוסלו', אני מתפוצץ. זו הסתה לשמה". התחושה הזאת הביאה אותו לארגן את העצרת בשבת הקרובה. אחרי שנים שבהן האירוע המרכזי לזכר אביו ניסה להיות א-מפלגתי ומאחד, הפעם רבין הבן מתעקש על מסר מדיני ברור שאותו יישא הנשיא לשעבר שמעון פרס.
אם תהיתם איפה הנשיא המכהן, הוא יגיע לכיכר שבוע אחרי, בעצרת הזיכרון של תנועות הנוער. ריבלין ידבר בעד הדמוקרטיה ונגד אלימות. פרס, שבוע לפני, יתרכז בשלום. "מה שצריך לעשות זה מאמץ אחר, גדול יותר, ואני אומר את זה גם באוזני נתניהו, לקחת את יוזמת השלום", אמר פרס. "אם לא נהיה מדינה יהודית ודמוקרטית, לא נהיה מדינה. יש קשר הדוק בין תהליך שלום ושיפור מצב כלכלי, מצב חברתי. תקציב ההוצאות שלנו, בטח בביטחון, הולך וגדל, וזה בא על חשבון החברה. ממשלה שהיא נחושה להוביל מהלך מדיני, היא תקבל גם עכשיו את תמיכת העם".
פרס: "הורג אותי שמדברים נגד התקווה"
פרס עדיין משוכנע שהישראלים אימצו את נקודת המוצא של השמאל, אבל במציאות מאז הרצח שלטו כאן כמעט רק ראשי ממשלה מן הימין. הילדים שנולדו אחרי הרצח, לחמו בקיץ האחרון במבצע "צוק איתן". הם גדלו באווירה של אין פרטנר, אין עם מי לדבר, כשאפילו המפלגה של רבין בבחירות האחרונות לא דיברה על שלום.
"האם אני הייתי נוהג כמו בנימין נתניהו? הייתי אומר לא", אמר נשיא המדינה לשעבר. "גם לא צריך לפחד כל היום. תראי, ברוך השם, עברתי תקופות הרבה יותר קשות. מפחידות, אבל לא פחדנו. לא נבהלנו. אי אפשר לעשות תכנית מ'נאמת'. מה שהורג אותי זה שמדברים נגד התקווה. יש לנו המנון, התקווה. כששרים, אנחנו בסדר. גומרים לשיר - שוכחים. אין תקווה".
יובל רבין: "לא שכחתי ולא סלחתי"
רבין הבן מעולם לא ניסה להיכנס לפוליטיקה, אפילו ברח ממנה. לפני חמש שנים עמד לצדו של בנימין נתניהו וקרא לאחדות, אבל היום כשהוא יורד במדרגות שבהן צעד אביו את צעדיו האחרונים, הוא מבקש שנזכור את האווירה שקדמה לרצח.
"אישית, יש מטענים, אין ספק", הוא אומר. "אני חושב שמה שקרה פה אסור לנו לשכוח, וזו גם מטרת העצרת, בואו לא נשכח, זו עצרת רבין, 19 שנה להירצחו, שצריך וחשוב לזכור מה התחולל במדינת ישראל בחודשים ובשנה-שנתיים שהובילו לרצח. זה לא קרה משום מקום, זה לא משוגע, אלא זה היה אדם שבא ברצח בדם קר, מוסת, עם אידאולוגיה מאוד מאוד מבוססת, שבא לעצור תהליך. לא שכחתי ולא סלחתי".
יותר מ-40% מהישראלים לא היו כאן בארבעה בנובמבר 1995. או שעלו לארץ מאז, או שנולדו אחרי הרצח. עבורם זה חומר לימוד בשיעור היסטוריה, אנדרטה בדרך לגן העיר. יובל רבין רוצה שנזכור שהדרך של ראש הממשלה שנרצח לא נקברה יחד איתו. רגע לפני יום השנה הוא עסוק כולו ברבין הסמל, ביוזמה, במסר. המציאות כמעט ולא מאפשרת לו לעצור לרגע ופשוט להתגעגע לאבא. "אני השלמתי עם זה שהוא איננו", אמר רבין הבן. "אני לא יכול לדבר איתו, והדבר היחיד שאני רוצה זה לקוות שאני חושב שאני פועל בדרך הנכונה, בדרך שהוא היה גאה בה".