חוק הלאום ממשיך לעורר סערה | צילום: רויטרס, חדשות

חוק הלאום השנוי במחלוקת צפוי להגיע לאישור הכנסת בשבוע הבא, אבל בינתיים ממשיך לעורר סערות. על רקע הביקורת הנשמעת בנוגע לסעיף 7ב' בחוק המאפשר לא לקבל אדם ליישוב בגלל הלאום או הדת שלו - בליכוד עומלים על נוסח חדש ומרוכך.

לקריאת הנוסח המלא של הצעת החוק

בדיונים בליכוד, בהם לוקח חלק גם ראש הממשלה נתניהו וצמרת המפלגה, נבחן נוסח חלופי שחובר על ידי דוקטור שעוסק בתחום. הנוסח החדש יישען ככל הנראה על החלטת חבר האומות עוד לפני קום המדינה: "מדינת ישראל ראה עצמה מחויבת להחלטת חבר האומות שתמך בהתיישבות יהודית צפופה בשטחים שברשותה".

עם הנוסח החדש, המתנגדים לסעיף השנוי במחלוקת יוכלו להתנחם בכך שאין איסור מפורש לבני לאום אחר להיות חברים ביישוב. התומכים בסעיף יוכלו להתנחם בכך שהנוסח החדש מדגיש את ההתיישבות היהודית הצפופה.

בשלב הזה עוד לא ברור האם מדובר בהקפאה של החוק או ריכוך שלו. בסביבת נתניהו יחכו כעת לראות האם האגף הימני במפלגה כמו גם מפלגת הבית היהודי יקבלו את השינוי וירצו להכניס את החוק לספק החוקים או יחליטו שהנוסח המרוכך לא משתלם עבורם. 

איל ינון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות)
היועץ המשפטי לממשלה איל ינון | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

המכתב החריג של הנשיא ריבלין לח"כים נגד חוק הלאום עורר היום תרעומת בכנסת. משמאל חיזקו את הנשיא על התנגדותו לחוק שיאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד, אך במפלגת השלטון תקפו בחריפות: "התנהלות מזיקה ומיותרת, טענתו אינה נכונה". גם היועץ המשפטי לכנסת הביע במכתב נוקב את התנגדותו לסעיף משמעותי בחוק הלאום: "הדרה גורפת של ציבורים שלמים".

במהלך הדיון בוועדת החוקה אמר המשנה ליועץ המשפטי רז נזרי לח"כים: "אתם מכתימים לשווא את חוק הלאום וחבל. הסעיף של ההתיישבות הנפרדת לא מוסיף דבר למדינה היהודית ופוגע בהיבט הדמוקרטי. יש לזה גם השלכות בינלאומיות". איש ממפלגת כולנו לא הגיע היום לדיון המכריע על חוק הלאום בוועדה, לקראת אישורו לקריאה שנייה ושלישית.

הסעיף שאליו התייחס הנשיא - וגם היועץ המשפטי לכנסת - הוא סעיף 7(ב) שקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

במכתב ששלח יועמ"ש הכנסת איל ינון לח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), יו"ר הוועדה המשותפת לדיון בהצעת חוק יסוד הלאום, כתב ינון: "משקרבים אנו לישורת הסופית ולפני אישורה של ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אני רואה לעצמי חובה להדגיש בפניך ובפני חברי הוועדה, ובהמשך לאותם מסמכי הכנה, את הקשיים המתעוררים בקשר לסעיף 7(ב) להצעה". ינון הדגיש כי הקושי טמון בכך שהסעיף מאפשר הדרה גורפת של אזרחים.

"הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד"

ינון הסביר כי סעיף זה נועד "לפרוס הגנה חוקתית על האפשרות להקים יישובים על בסיס דת, לאום או מאפיין קהילתי אחר ולהדיר מיישובים אלה אנשים בשל עצם השתייכותם לדת או ללאום אחר או קיומו של מאפיין אחר בהם שלא נתון לבחירתם ושליטתם וזאת באופן גורף ובלי קשר לשאלה האם יש בהצטרפותם ליישוב לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב או לפגוע באופיו הייחודי".

לדברי היועץ המשפטי לכנסת, "זהו שינוי משמעותי מהמצב המשפטי הקיים המעוגן כיום בתיקון מספר 8 לפקודת האגודות השיתופיות". ינון ציין כי "הקושי המתעורר עם הסעיף המוצע בחוק היסוד נובע מכך שבניגוד לאיזונים העדינים שנכללו בחוק ועדות הקבלה, הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או את מוצאם".

"הדרה זאת יכולה להיעשות בלא קשר לשאלה אם יש בקבלתם כדי לפגוע במרקם התרבותי-חברתי הייחודי של היישוב", נימק ינון את התנגדותו לחוק. "בניגוד להסדרים אחרים שנכללים בעצת חוק היסוד ושנידונו בישיבות הוועדה הקודמות, לא מצאנו מקבילה לסעיף המוצע באף חוקה בעולם".

ינון ציין כי הסעיף נוגע ישירות למעמדו האישי של האזרח וזכויות הפרט, בעוד יתר החוק נוגע לרמה הלאומית ואינו גורע מזכויות הפרט. על האפשרות שבג"ץ יפסול את הסעיף אמר היועמ"ש לכנסת: "איני יכול להוציא מכלל אפשרות כי סעיף מסוג זה, המעורר קשיים משמעותיים, יוביל להתערבות שיפוטית".

ריבלין (צילום: פלאש 90, מרים אלשטר, חדשות)
"החוק עלול לשמש נשק לאויבינו". ריבלין | צילום: פלאש 90, מרים אלשטר, חדשות

"אני סבור כי הנוסח חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר הזה", הזהיר. "הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת. לאור האמור לעיל אנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע ומציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים".

במכתב ששיגר הנשיא ריבלין לראש הממשלה, יו"ר הכנסת ולחברי הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, טען ריבלין כי החוק "עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל". לדבריו, "הצעה זו, מעצם הגדרתה, עוסקת בנימיה החוקתיים העדינים ביותר של מדינת ישראל - אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, יכול לשמש כנשק בידי אויבנו".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו