שעות ספורות לאחר שהכנסת אישרה את "חוק הלאום" בקריאה שנייה ושלישית, ראש הממשלה נתניהו כבר נערך לשלב הבא: המערכה ההסברתית וההגנה על החוק השנוי במחלוקת. המטרה של דף המסרים, שהועבר על ידי לשכת ראש הממשלה והגיע לידי החדשות Online, היא הכנת השרים לריאיונות בכלי התקשורת. נתניהו מנסה לשכנע בראש ובראשונה שהחוק אינו פוגע בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו: "השפה הערבית לא תיפגע, החוק נחוץ".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ראש הממשלה מנסה גם להדוף את הטענות לפיהן החוק אינו דמוקרטי. "רבים מהסעיפים המופיעים בלשון החוק מופיעים בחוקותיהן של מדינות דמוקרטיות מערביות שונות", נכתב בדף. בסעיף הראשון בדף המסרים נכתב: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. עיקרון יסודי זה מופיע בכל מסמכי היסוד הלאומיים והבינלאומיים הנוגעים למדינת ישראל – מהצהרת בלפור, דרך כתב המנדט הבריטי, החלטת החלוקה של האו"ם ועד למגילת העצמאות. עד עתה עקרון יסוד זה לא עוגן בחוק. בד בבד מדינת ישראל מקפידה להעניק שוויון זכויות אישי לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע, לאום, מין וכיוצ"ב".
"מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית", הודגש לשרים. "אופיה הדמוקרטי של המדינה בא לידי ביטוי במגוון רב של חוקים ופסיקות של ביהמ"ש העליון. חוקי היסוד ובכללם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הדגישו זאת. עתה ישלים חוק היסוד החדש את אגד חוקי היסוד. החוק מתמקד בצד הזהותי-יהודי של המדינה, ומציין גם את מימוש הזכות להגדרה עצמית ולאומית של העם היהודי במדינת ישראל".
בסעיף נוסף בדף שנשלח על ידי לשכת ראש הממשלה נטען כי "חוק הלאום משלים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואינו סותר אותו. זהו שלב נוסף באגד חוקי היסוד של מדינת ישראל ומעתה יהיה בו גם פרק זהותי". כמו כן, הסבירו בלשכה כי החוק מעגן ערכים וסמלים קיימים: "חוקים הקובעים את אופיה של המדינה, סמליה, חגיה וכדומה, קיימים בישראל מעת הקמתה. חוק השבות, המשקף את מעמדה של ישראל כמדינת העם היהודי, הוכר על-ידי ביהמ"ש העליון כחוק תשתית חשוב. עתה ניתן לכל אלה מעמד חוקתי על חוקי".
על פי דף המסרים, חוק היסוד החדש קובע שהמדינה תפתח ותבסס התיישבות יהודית, מתוך הבנה שזהו ערך לאומי למימוש החזון הציוני. כל ממשלות ישראל פעלו לקידום ערך זה. במקביל הן פועלות למתן פתרונות והשקעות במגזרים הלא יהודיים בישראל. "החוק אינו כולל תנאים ליצירת קהילות נפרדות על בסיס דת או לאום", אמורים השרים להדגיש.
"החוק קובע היבטים מעשיים המבטאים את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי: סמל המדינה, דגלה, שפתה, קיבוץ גלויות, ועוד. החוק מבטיח את מחויבותה של מדינת ישראל לפעול לחיזוק הקשר והזיקה בין העם היהודי בתפוצות לבין המדינה", נכתב בנוסף לדף המסרים.
בנוגע למעמד השפה הערבית נכתב בדף המסרים: "החוק יעניק מעמד מיוחד לשפה הערבית והסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים תהיה בחוק. בחוק ישנו סעיף המבהיר כי מעמדה של השפה הערבית לא ייפגע". כמו כן, מדגישים בלשכת רה"מ, "החוק נחוץ במיוחד בימים אלו, בהם יש המנסים לערער על זכותו של העם היהודי להתיישב במולדתו ההיסטורית. הם מסרבים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך פועלים להכרה במדינת לאום עבור הפלסטינים. זו צביעות ומוסר כפול".