לשכת הגיוס, ארכיון
לשכת הגיוס, ארכיון | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2

המדינה תבקש לדחות היום (ראשון) את חוק הגיוס בשבעה חודשים נוספים, זאת על רקע המחלוקות החריפות סביבו. מוקדם יותר החודש פורסם כי ראש הממשלה יבקש מבג"ץ הארכה של 10 חודשים לחוק. אם הארכה זו תאושר נראה כי התאריך המסתמן לבחירות הקרובות הוא ינואר 2019.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

למרות שהחוק אמנם עבר בקריאה ראשונה, הוא לא הצליח לעמוד במסגרת הזמנים שנקבעה לו: ספטמבר הקרוב. אם בג"ץ לא ייעתר לבקשה של שבעת החודשים ויסתפק במתן דחייה סמלית בלבד, ההערכה היא שנלך לבחירות בינואר הקרוב. ייתכן שהן ייערכו גם במרס, אפריל ואולי גם במאי, מיד אחרי יום העצמאות והאירוויזיון.

איתי בן חורין, שעתר בבג"ץ חוק הגיוס בשם הפורום לשיווין בנטל, הגיב על בקשת הדחייה ואמר: "אנחנו כבר מעכבים את ביצוע החוק 20 שנה. תנו לצבא לגייס על פי חוק שירות ביטחון ואת העניינים הפוליטיים תסיימו בזמנכם".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שלח אולטימטום ברור לממשלה דקות אחרות לפני ההצבעה על החוק לפיה "אם הוא יעבור שלוש קריאות אנחנו נפרוש מהקואליציה". עוד הבהיר סגן השר: "שלא תחשבו לרגע שזה שלפיד בעד, אנחנו נשנה את עמדתנו", אמר ליצמן. "לא נוכל להסכים לשום חוק שיגביל לומדי תורה בשום צורה".

מחאה נגד גיוס חרדים, ארכיון
חרדים מפגינים נגד החוק בבני ברק | צילום: חדשות

חוק הגיוס עבר בתחילת החודש בקריאה ראשונה ברוב של 63 מול 39 חברי כנסת. באופוזיציה זעמו על סיעת "יש עתיד", שהצביעה בעד חוק הגיוס גם אחרי שסיעת המחנה הציוני הודיעה שתהפוך את ההצבעה להצבעת אי אמון בממשלה.

המשמעות של חוק הגיוס היא שבפועל הוא נותן לחרדים פטור מוחלט מגיוס. לא יהיו סנקציות פליליות וגם לא סנקציות כלכליות באופן אישי. ההגדרות לזהות חרדית תישאר נרחבת למדי כך שהמון דתיים שאינם חרדים ייספרו כחלק מהמספרים החרדים שהתגייסו ולכן הם יוכלו לעמוד ביעדים. בנוסף באחד מהסעיפים במתווה צעירים שיצאו בשאלה ואינם חרדים בגילאים 14-18 ייספרו כחלק מהחרדים שתגייסו - כלי נוסף שנותן לחרדים עזרה להגיע ליעדים.