חוק הלאום ממשיך לעורר סערה | צילום: רויטרס, חדשות

המכתב החריג של הנשיא ריבלין לח"כים נגד חוק הלאום עורר היום (שלישי) תרעומת בכנסת. משמאל חיזקו את הנשיא על התנגדותו לחוק שיאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד, אך במפלגת השלטון תקפו בחריפות: "התנהלות מזיקה ומיותרת, טענתו אינה נכונה". גם היועץ המשפטי לכנסת הביע במכתב נוקב את התנגדותו לסעיף משמעותי בחוק הלאום: "הדרה גורפת של ציבורים שלמים".

לקריאת הנוסח המלא של הצעת החוק

במהלך הדיון בוועדת החוקה אמר המשנה ליועץ המשפטי רז נזרי לח"כים: "אתם מכתימים לשווא את חוק הלאום וחבל. הסעיף של ההתיישבות הנפרדת לא מוסיף דבר למדינה היהודית ופוגע בהיבט הדמוקרטי. יש לזה גם השלכות בינלאומיות". איש ממפלגת כולנו לא הגיע היום לדיון המכריע על חוק הלאום בוועדה, לקראת אישורו לקריאה שנייה ושלישית.

הסעיף שאליו התייחס הנשיא - וגם היועץ המשפטי לכנסת - הוא סעיף 7(ב) שקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

איל ינון
היועץ המשפטי לממשלה איל ינון | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

במכתב ששלח יועמ"ש הכנסת איל ינון לח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), יו"ר הוועדה המשותפת לדיון בהצעת חוק יסוד הלאום, כתב ינון: "משקרבים אנו לישורת הסופית ולפני אישורה של ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אני רואה לעצמי חובה להדגיש בפניך ובפני חברי הוועדה, ובהמשך לאותם מסמכי הכנה, את הקשיים המתעוררים בקשר לסעיף 7(ב) להצעה". ינון הדגיש כי הקושי טמון בכך שהסעיף מאפשר הדרה גורפת של אזרחים.

"הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד"

ינון הסביר כי סעיף זה נועד "לפרוס הגנה חוקתית על האפשרות להקים יישובים על בסיס דת, לאום או מאפיין קהילתי אחר ולהדיר מיישובים אלה אנשים בשל עצם השתייכותם לדת או ללאום אחר או קיומו של מאפיין אחר בהם שלא נתון לבחירתם ושליטתם וזאת באופן גורף ובלי קשר לשאלה האם יש בהצטרפותם ליישוב לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב או לפגוע באופיו הייחודי".

לדברי היועץ המשפטי לכנסת, "זהו שינוי משמעותי מהמצב המשפטי הקיים המעוגן כיום בתיקון מספר 8 לפקודת האגודות השיתופיות". ינון ציין כי "הקושי המתעורר עם הסעיף המוצע בחוק היסוד נובע מכך שבניגוד לאיזונים העדינים שנכללו בחוק ועדות הקבלה, הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או את מוצאם".

"הדרה זאת יכולה להיעשות בלא קשר לשאלה אם יש בקבלתם כדי לפגוע במרקם התרבותי-חברתי הייחודי של היישוב", נימק ינון את התנגדותו לחוק. "בניגוד להסדרים אחרים שנכללים בעצת חוק היסוד ושנידונו בישיבות הוועדה הקודמות, לא מצאנו מקבילה לסעיף המוצע באף חוקה בעולם".

ינון ציין כי הסעיף נוגע ישירות למעמדו האישי של האזרח וזכויות הפרט, בעוד יתר החוק נוגע לרמה הלאומית ואינו גורע מזכויות הפרט. על האפשרות שבג"ץ יפסול את הסעיף אמר היועמ"ש לכנסת: "איני יכול להוציא מכלל אפשרות כי סעיף מסוג זה, המעורר קשיים משמעותיים, יוביל להתערבות שיפוטית".

ריבלין
"החוק עלול לשמש נשק לאויבינו". ריבלין | צילום: פלאש 90, מרים אלשטר, חדשות

זוהר: "רוב העם סולד מאמירותיו של הנשיא"

"אני סבור כי הנוסח חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר הזה", הזהיר. "הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת. לאור האמור לעיל אנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע ומציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים".

במכתב ששיגר הנשיא ריבלין לראש הממשלה, יו"ר הכנסת ולחברי הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, טען ריבלין כי החוק "עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל". לדבריו, "הצעה זו, מעצם הגדרתה, עוסקת בנימיה החוקתיים העדינים ביותר של מדינת ישראל - אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, יכול לשמש כנשק בידי אויבנו".

יו"ר ועדת הפנים בכנסת, ח"כ מיקי זוהר, השיב לריבלין: "לצערנו הנשיא כל כך שקוע בניסיונותיו להתחבב על כלל אזרחי ישראל עד כדי שהוא שכח את הד.נ.א הבסיסי שלו. ההתקפות על מדיניות נתניהו הפכו להרגל מגונה שמתיימר לפגוע בשלטון הימין. לשמחתנו, רוב העם מסכים איתנו וסולד מאמירותיו".

יו''ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שיזם את החוק, השיב לריבלין: "טענתו של הנשיא שהחוק קורא לאפליית מיעוטים אינה נכונה. הצעת חוק הלאום שיזמתי, אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים''.

דיכטר:
"טענת הנשיא לא נכונה". דיכטר | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

"כשהנשיא נכנס לפוליטיקה הוא גם יחטוף"

דיכטר הוסיף כי הוקמו יישובים בדואים רבים ללא אוכלוסייה יהודית ועל כן המציאות שונה מזו שמפרט הנשיא ריבלין: "הצעת חוק הלאום שיזמתי אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים. ההצעה לא עוסקת בערים אלא בהתיישבות קהילתית שמטבעה היא התיישבות קטנה המשמרת מרקם מסוים, דתי, לאומי (דרוזי, צ'רקסי, נוצרי, מוסלמי, חרדי, להט''בי ועוד)".

לדברי דיכטר, "החזון הציוני ייצא רק מחוזק כשהצעת החוק הלאום תהפוך לחוק יסוד בספר חוקי היסוד של מדינת ישראל, מבלי שהיא פוגעת בזכויות הפרט כהוא זה, שממילא מעוגנות ומוגנות היטב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. גיל 70 הוא כבר גיל מספיק בוגר בשביל מדינה כדי להגדיר את זהותה הלאומית כמדינת הלאום של העם היהודי''.

ח"כ אמיר אוחנה, יו"ר הוועדה לניסוח חוק הלאום, אמר בגלי צה"ל: "אני לא יודע אם להשיב לנשיא ריבלין או לפוליטיקאי ריבלין. יש כל כך הרבה צביעות. כשהנשיא נכנס לפוליטיקה הוא גם יחטוף. אם הוא לא יכול לסבול חום שלא ייכנס למטבח. האם הציונות יכולה להקים יישובים יהודיים או לא? האם לייהד את הגליל זו גזענות?".

ח"כ יהודה גליק מהליכוד כתב: "כל כך מצער שהנשיא פעם אחר פעם לא מצליח להתאפק מלהתערב בנושאים פוליטיים. ההתערבות פוגעת בראש ובראשונה בו ובאמון הציבור במוסד הנשיאות. האם הנשיא אוהב את הפוזה של לקבל מחיאות כפיים מצד אחד? תמהני!".

ציפי לבני תכהן כיו
בסיעת המחנה הציוני גיבו את הנשיא | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

גם ח"כ אורן חזן מיהר לתקוף את דברי ריבלין: "הנשיא ריבלין, עזבת את בית המחוקקים לטובת תפקיד ייצוגי מכובד - הישאר בו ואל תתערב איפה שאף אחד לא ביקש ממך לעשות את זה. התנהלותך מזיקה ומיותרת והיא זו שפוגעות בנו. אחרי תמיכתך בהתבוללות, אחרי שהכתמת את כולנו כאילו בחרנו בטרור, עכשיו מגיעה תורה של שנאתך הפרטית כלפי נתניהו. כבוד הנשיא, אל תשתמש בשנאתך כלפי רה"מ כדי לפגוע בעם היהודי!"

מנגד, באופוזיציה מיהרו לגבות את ריבלין. "מחזק את ידי הנשיא שלנו - ממלכתי, ישר ולא שוכח את הערכים שעליהם הוקמה המדינה", כתב יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי בחשבון הטוויטר שלו. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד טען כי "המכתב של רובי ריבלין הוא צעד נכון ואמיץ של הנשיא. אני קורא לנתניהו להתעשת ולנטוש את השיקול הפוליטי ולאמץ את חוק הלאום של בני בגין מהליכוד, חוק שאותו הגישה לכנסת 'יש עתיד'". 

יו"ר האופוזיציה היוצא יצחק הרצוג טען כי ריבלין "הביע עמדה מוסרית, ערכית ועקרונית שחשוב לכבד להפנים וליישם. עוד לא מאוחר שהכנסת תתחשב בצרכי עם ישראל בארץ ובתפוצות ותיצמד אך ורק לעקרונות מגילת העצמאות, בכך שתשמור בקפדנות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ושוויונית".

השרה לשעבר ציפי לבני מהתנועה והמחנה הציוני תקפה: "מול מהלך דרמטי שמשנה את זהותה של ישראל וקובר את מגילת העצמאות צריך תגובה דרמטית. נשיא מדינת ישראל מייצג בדבריו את ערכי מגילת העצמאות, את תפיסות אבות הציונות מכל קצות הקשת הפוליטית ואת המשפט בשיר בית"ר שיושר השבוע על קברו של ז׳בוטינסקי - 'שם ירווה לו משפע ואושר, בן ערב, בן נצרת ובני'. הכי הדר שיש, הכי מממלכתי, הכי נשיא".

הרי את מפוזרת. משכן הכנסת
הכנסת תאשר את החוק השנוי במחלוקת? | צילום: פלאש 90, חדשות

שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון כתב: "לאפשר ליישובים לסנן על בסיס גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, גיל, הורות, נטייה מינית או השקפה פוליטית זה צעד מסוכן שמנוגד למגילת העצמאות, ויאפשר להתיר בחוק שנאה והתבדלות. מזל שיש לנו נשיא שמזכיר לנו מהי ממלכתיות. חבל שהפוליטיקאים שמובילים את המדינה שכחו זאת... ותיכף יתקפו אותו כ'סמולן'".

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, השיבה לביקורת מהליכוד: "כל הכבוד לנשיא ריבלין וחבל שדברים מובנים מאליהם הפכו להיות ראויים לציון. לא ייתכן לעגן אפליה בוטה וברורה בחוק יסוד ועוד להתגאות בזה מהמקפצה. חוק הלאום נע בין מגושם ומיותר לבין מזיק, גזעני ומפלה וצריך לדחותו".

זנדברג הוסיפה: "אין בר דעת אחד שלא מבין שהחוק הזה הוא חוק מביש שאסור לו לעבור. למרות זאת ממשיכים כחלון וחברי מפלגתו לתמוך בהצעה הזאת ולהכשיר את השרץ. אל מול כל היועצים המשפטיים, אל מול הנשיא, אל מול 20% מאזרחי ישראל, אל מול עקרונות הדמוקרטיה והשוויון ניצבת לה מפלגת כולנו. עוד לא מאוחר, תתנגדו לחוק הזה שהוא פשוט נטו גזענות".

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, טען כי חוק הלאום מהווה "חקיקה גזענית, מפלה וחסרת תקדים של ממשלה שאיבדה כל בושה. זהו חוק שמנציח את ההפרדה והדה-לגיטימציה שממשלת נתניהו מייצרת כלפי האזרחים הערבים ובכך מתירה פגיעה ישירה בזכויותיהם, בלי להזכיר בכלל את ההשלכות של חקיקה גזענית שמחלחלת אל האזרחים".

עודה הדגיש כי "חמישית מאזרחי המדינה יהיו מופלים כעת בהגדרה. מה זה אם לא אפרטהייד? אף חוק, גזעני ככל שיהיה, לא ישנה את העובדה שחיים כאן שני עמים. זו פגיעה אנושה לא רק באזרחים הערבים אלא גם בדמוקרטיה".

ירון אברהם השתתף בהכנת הידיעה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו