נתניהו וחברי הכנסת החרדים
נתניהו וחברי הכנסת החרדים | צילום: החדשות

אחרי שבג"צ אישר לממשלה ארכה של כ-4 חודשים להעביר את חוק הגיוס, ההערכה בקואליציה הייתה כי במידה וחברי הממשלה לא יגיעו לפשרה ולניסוח חוק חדש - הבחירות יוקדמו. היום (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את הדברים. "בשבועיים הקרובים ננסה להגיע לפשרה על חוק הגיוס, כי אם לא - ניאלץ לקבוע מועד לבחירות", אמר.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"אין לנו כל עניין בבחירות אך לא נוכל להתפשר בדבר המהותי והעקרוני של שמירת מעמד בני הישיבות שתורתם אומנותם", אמר סגן שר הבריאות ליצמן. "אישור חוק גיוס מתוקן הוא אחד הדברים המרכזיים שהיוו בסיס לקואליציה ולממשלה הנוכחית, ההצעות השונות יובאו לדיון בפני מועצת גדולי התורה שתכריע בעניין וכפי שיורו לנו כך נעשה".

 ביום שלישי בשבוע שעבר בג"ץ אישר למדינה ארכה של כארבעה חודשים בהעברת חוק גיוס חדש, לפני שהמועד יפקע והחרדים יצטרכו להתגייס על פי הפסיקה הישנה. בהחלטה כתבו השופטים כי הם מקבלים חלקית את בקשת המדינה למרות העתירות נגדה, וקבעו כי חוק הגיוס החדש יצטרך להיות מאושר עד תחילת דצמבר.

הבקשה לבקש דחייה מבג"ץ הגיעה על רקע המחלוקות החריפות בין השותפות בקואליציה באשר לסעיפי החוק. המדינה ביקשה לדחות ב-7 חודשים את מועד פקיעתו של חוק הגיוס, אך בג"ץ כאמור קיבל זאת חלקית.

חבר ועדת הגיוס ח"כ אורי מקלב הגיב להחלטה: "תהליך החקיקה נמצא בסופו כך שלוח הזמנים החדש יאפשר את סיום חקיקת החוק שעיקרו הכרה בערך ובחשיבות המשך לימוד התורה בארץ ישראל".

לשכת הגיוס, ארכיון
לשכת הגיוס, ארכיון | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "מדובר בגלגול נוסף של תפוח האדמה הלוהט וגרירת רגליים שגם בסופה ככל הנראה יקרה אחד מהשניים: או הסדר שאינו חוקתי או דחייה נוספת. כך או אחרת נראה שהממשלה מפחדת להתעסק עם הסוגיה האמיתית שעל הפרק שהיא השוויון בנטל".

החוק עצמו כבר עבר בקריאה ראשונה, אך הוא לא הצליח לעמוד במסגרת הזמנים שנקבעה לו לקראת חודש ספטמבר הקרוב. מאחר שבג"ץ אפשר הארכה סמלית, שכן הכנסת חוזרת לכנס החורף שלה זמן לא רב לפני מועד פקיעת החוק, הרי שייתכן שיוכרז על בחירות לקראת תחילת הכנס כדי לדחות את המועד לזמן ממושך יותר.

חוק הגיוס המחודש עבר בתחילת יולי בקריאה ראשונה ברוב של 63 מול 39 חברי כנסת. באופוזיציה זעמו על סיעת "יש עתיד", שהצביעה בעד חוק הגיוס גם אחרי שסיעת המחנה הציוני הודיעה שתהפוך את ההצבעה להצבעת אי אמון בממשלה.

המשמעות של חוק הגיוס היא שבפועל הוא נותן לחרדים פטור מוחלט מגיוס. לא יהיו סנקציות פליליות וגם לא סנקציות כלכליות באופן אישי. ההגדרות לזהות חרדית תישאר נרחבת למדי כך שהמון דתיים שאינם חרדים ייספרו כחלק מהמספרים של החרדים שהתגייסו ולכן הם יוכלו לעמוד ביעדים. בנוסף, באחד מהסעיפים במתווה צעירים שיצאו בשאלה ואינם חרדים בגילאים 18-14 ייספרו כחלק מהחרדים שהתגייסו - כלי נוסף שנותן לחרדים עזרה להגיע ליעדים.

צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אמנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה - וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il/