היום לפני 13 שנים בדיוק החלה ישראל לצאת מעזה: כול ההתנחלויות בגוש קטיף וארבע נוספות בצפון השומרון פונו, הצבא נסוג אל מעבר לגדר המערכת – ונפרדנו מהרצועה באופן רשמי. בכך יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות השאפתנית שיזם ראש הממשלה דאז אריאל שרון, שהחליט כי לישראל לא תהיה יותר נוכחות בעזה, וכך שורטט גבול חדש בדרום. מאז ועד היום היו מספר מערכות צבאיות ברצועה, שלושה מבצעים כוללים ורחבי היקף בעזה, שמשנת 2006 שולט עליה ארגון הטרור חמאס, ועוד כמה סבבי הסלמה. התכנית הייתה שנויה במחלוקת כבר מראשיתה, וחברי הכנסת והשרים השמיעו טענות בעדה ונגדה. מי צדק? צפו והחליטו בעצמכם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בדצמבר 2003 שרון חשף לראשונה את התוכנית, מבלי שקיים דיון מקדים עם מערכת הביטחון. "הגעתי למסקנה שהמעשה חיוני לישראל, התכנית טובה בכל תרחיש עתידי", אמר. "התוכנית הזאת טובה לישראל בכל תרחיש עתידי, אנו מצמצמים את החיכוך היומיומי ואת קורבנותיו משני הצדדים. צה"ל ייערך מחדש בגבולות הגנה, מאחורי גדר הביטחון. אלו שימשיכו להילחם בנו – ייפגשו בצה"ל ובזרועות הביטחון במלוא עוצמתם".
"מפלס הטרור יירד"; "פרס לטרור"
לאחר הצגת התוכנית השמיעו חברי כנסת מהימין ביקורות נוקבות על המהלך. מעברו הראשון של המתרס היה המחנה של שרון ותומכי ההתנתקות, גם מחוץ לקואליציה וגם בקרב מפלגות השמאל שסברו, בדומה לראש הממשלה, שהיציאה חיונית לישראל ותשפר את המצב הביטחוני הרעוע של אותם ימים. מהצד השני – המתנגדים להתנתקות, בקואליציה וגם מתוך הליכוד, העריכו כי יציאה מעזה תהווה חיזוק לטרור, תעצים אותו ותביא לעליית חמאס.
שר הביטחון באותם ימים היה שאול מופז, שניסה להדוף את הביקורות ואמר כי ההתנתקות לא תחזק את חמאס, אלא דווקא את הכוחות המתונים בתוך הרצועה: "הרבה אומרים, 'המצב הביטחוני עלול להידרדר', אני כבר ראיתי את עיקר ההיערכות הביטחונית שלנו ברצועת עזה, נשלוט במעטפת מסביב באזור הגדר – מפלס הטרור יירד ברצועת עזה בעקבות כוחות פרגמטיים שיעלו".
"חלום בלהות של לבנוניזציה של עזה"
בשמאל העניקו לשרון חיבוק דב והביעו תמיכה בתוכנית, למרות שכללה נסיגה חד צדדית שמשמעותה יציאה מעזה ללא הסכם וללא הבנות עם הרשות הפלסטינית או עם מי מהפלגים הפלסטיניים, לא ברצועה ולא בגדה. יו"ר העבודה שמעון פרס אף הצטרף לקואליציה בינואר 2015 כדי לתמוך במהלך, לאחר ששרי מפלגת שינוי פוטרו.
יו"ר מרצ-יחד, ח"כ יוסי ביילין, שתמך בתוכנית, אמר לאחר שהצביע בעדה בכנסת כי "ההחלטה החשובה שהתקבלה היום בממשלה תהיה החלטה היסטורית רק אם המהלך הבא לאחריה יהיה משא ומתן על הסדר הקבע במסגרת מפת הדרכים לקראת פתרון נוסח ז'נבה ותוכנית קלינטון". חבר מפלגתו, יוסי שריד בירך גם הוא ואמר: "הסטטוס קוו הוא החיזוק הכי גדול לגורמים הפלסטיניים הכי קיצוניים, השהות שלנו בלבנון גם הולידה את וגם חיזקה את החיזבאללה, השהות שלנו בעזה ובשטחים גם הולידה וגם מחזקת את החמאס".
לתוכנית כאמור הייתה התנגדות גם מימין, ואפילו מתוך המפלגה של ראש הממשלה. מי שהובילו את המחנה שהתנגד להתנתקות הם בנימין נתניהו, ישראל כץ, לימור לבנת ודני נוה. נתניהו, שר האוצר דאז, אף איים כי יתפטר מהממשלה אם לא ייערך משאל עם לבחינת התמיכה הציבורית בהתנתקות. בסופו של דבר, חרף ההצהרות, הוא הצביע בעד התוכנית ונשאר בממשלה, אך לפני זה הוא הזהיר: "ככל שמתקדמת הנסיגה כך מתחזקים גורמי הטרור, לא רק זה – חלום בלהות של לבנוניזציה של רצועת עזה, הפיכת החמאס בעצם לראי של החיזבאללה".
חברי כנסת נוספים מהליכוד השמיעו דברים דומים. "זאת לא הצבעה אישית, זאת הצבעה עקרונית נגד לתת לחמאס מדינה כפרס לטרור", הבהיר יחיאל חזן. אהוד יתום הוסיף: "לא רוצים את מחליפו של רנתיסי כנסראללה, לא רוצים דגלים ירוקים וצהובים יום אחרי ההתנתקות על בתי הכנסת המוצתים".
צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אמנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה - וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il/