משרת חבר כנסת בישראל היא ללא ספק משרה נחשקת ויוקרתית, אבל האם זה באמת משתלם? אתמול (רביעי) הסתיים מושב הקיץ של הכנסת - והח"כים יצאו לפגרה. רבים מהם נושמים כעת לרווחה אחרי שחיכו זמן רב לבואה, פשוט כי בניגוד אולי למה שחושבים, נבחרי הציבור עובדים קשה מאוד - משעות הבוקר המוקדמות ועד הלילה ומתרוצצים לא רק בין מסדרונות המשכן, אלא ברחבי הארץ כולה - זאת לצד תנאים טובים למדי שהם זוכים להם. השאלה היא רק אם כל זה שווה להם גם מבחינה כלכלית.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו  

לפי שכר הברוטו, כל חברי הכנסת מקבלים שכר העומד על 41,432 שקלים מדי חודש - זאת מלבד ח"כים הממלאים את תפקיד סגן יו"ר הכנסת או מכהנים כראשי ועדות שמרוויחים 43,513 שקלים ברוטו (הח"כ המכהן כיו"ר הכנסת מרוויח מעט יותר מ-50,000 שקלים). אם בברוטו כל חברי הכנסת מרוויחים פחות או יותר את אותו השכר - בנטו התמונה משתנה, זאת עקב חישובי המס, קופות הגמל והחזרי אש"ל שונים בהתאם לימי העבודה.

חברי הכנסת יהודה גליק (ליכוד) ויעל גרמן (יש עתיד) הסכימו לחשוף בפנינו את תלושי השכר שלהם - והבדלים לא מאוד קטנים עלו מהצצה בהם: בעוד שח"כ גרמן מרוויחה מדי חודש נטו 25,145 שקלים, ח"כ גליק מרוויח בנטו 19,767 שקלים - יותר מחצי ממשכורתו מקוזזת. "אני מקבל בדיוק מה שהקב"ה חושב שאני צריך לקבל", אומר ח"כ גליק. "אני לא מתלונן וחושב שנבחרי הציבור צריכים להרוויח די כדי לא לעסוק בעבודות מהצד".

תלוש השכר של ח"כ גליק (צילום: פלאש 90, הדס פרוש)
תלוש השכר של ח"כ גליק | צילום: פלאש 90, הדס פרוש

"אומרים שאנחנו לא ממש עובדים בימי ראשון וחמישי", אומר ח"כ גליק, "אבל הייתי שמח אם היו אומרים שאנחנו לא עובדים דווקא בימים שאנחנו במשכן - שני, שלישי ורביעי. אנחנו מתרוצצים בימים האלה להצבעות במליאה, ולא נותר לנו זמן לקדם את הנושאים שאנחנו רוצים. לכן יוצא שבימים שאנחנו 'לא עובדים' אנחנו עובדים יותר, אלה גם הימים הכי מהנים. גם בפגרה, זה הזמן שלנו לצאת לשטח".

תלוש השכר של ח"כ גרמן (צילום: ורדי כהנא)
תלוש השכר של ח"כ גרמן | צילום: ורדי כהנא

"העבודה של חברי הכנסת היא מאוד קשה", מעידה ח"כ גרמן, "אנחנו מגיעים למשכן ב-7 בבוקר ונמצאים לפחות עד 7 או 8 בערב, לפעמים גם יוצאים ב-10 ו-11 בלילה. השכר שאנחנו מקבלים הוא ראוי - שכר על עבודה מאוד מאוד קשה שמצריכה מאיתנו לעבור מנושא לנושא וללמוד את החומר. אנחנו עובדים גם בפגרה כי אנחנו גם אנשים פוליטיים שנפגשים עם בוחרים, ח"כים מגיעים לפגרה עם הלשון בחוץ".

מה עושים הח"כים עם הכסף שנועד לשמור על קשר עם הציבור?

יש חברי כנסת שיכולים להרוויח יותר בחוץ אבל עבור רובם מדובר בעבודה משתלמת מאד שכוללת שכוללת גם 3 עוזרים פרלמנטים, רכב צמוד ואחזקת רכב, דמי כלכלה ותקציב קשר עם הבוחר בסך 93,700 שקלים בשנה שאפשר לעשות איתו המון: לשכור לשכה מחוץ לכנסת, לרכוש ציוד, להשקיע בפרסום ברשתות החברתיות, לממן סקרים ועוד.

שימו לב מה לדוגמא עשה חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד. בין היתר, הוציא זוהר 20,314 שקלים עבור תפעול עמודים ברשתות החברתיות ורכישת 4 טלפונים ניידים בעלות של 12,249 שקלים. לשכירות הלשכה הפרלמנטרית ייחד זוהר 20,429 שקלים ולאחזקת הלשכה - 2,925 שקלים.

זוהר. "הציבור הוא הריבון" (צילום: פלאש 90, חדשות)
שיאן ההוצאות בקשר עם הבוחר. ח"כ זוהר | צילום: פלאש 90, חדשות

וכמה באמת עובדים חברי הכנסת בשנה? לכנסת יש שתי פגרות - לאחר סיום מושב החורף ולאחר סיום מושב הקיץ, אבל התקנות קובע שעל הכנסת לעבוד לפחות 8 חודשים בשנה. משמע שלחברי הכנסת יש 4 חודשי פגרה מדי שנה לנצל כפי שהם מוצאים לנכון - וגם במהלך המושב, ימי ראשון וחמישי נחשבים לימים פנויים יחסית.

לוח הזמנים הצפוף לקראת הבחירות (צילום: רויטרס, חדשות)
אין קביעות, הח"כים תלויים בדין הבוחר | צילום: רויטרס, חדשות



הבעיה היחידה בעבודה של חבר כנסת היא שאין קביעות. בישראל יוצא שבערך כל שנתיים ושמונה חודשים, על ח"כ ממוצע להתמודד עם דין הבוחר. בכנסת האחרונה לדוגמא, כמעט שליש מחברי הכנסת הלכו הביתה. חלק התקשו לחזור למקצוע הקודם שלהם בגלל הזיהוי הפוליטי אבל אחרים השתמשו בתפקידם הקודם בכנסת כמקפצה לשלב הבא.