"פסילת חוקים על רקע הליכי זה דבר שלא קיים בשום מקום אחר בעולם", אומר היום (ראשון) שר החינוך נפתלי בנט, בהסבירו את התכנית החדשה שהציג יחד עם שרת המפשטים איילת שקד וזכתה לכינוי "תכנית עוקפת בג"ץ".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בראיון ב"שש עם עודד בן עמי" הסביר השר בנט כי "שופטי בג"ץ, שלא נבחרים על ידי הציבור, מבטלים בקלות את החוקים. בחודש האחרון הוא חרג הרבה מסמכותו". עוד הוסיף כי "אנחנו רוצים לקבע בחוק אתת הסמכות של בג"ץ, ובמקביל לקבוע באילו נסיבות הוא רשאי לעשות זאת. אין גוף שיכול לעשות דברים בלי סמכות".
השר התייחס גם למשבר מול יהדות התפוצות, והודה כי "יש משבר, אי אפשר להכחיש". עם זאת, הוסיף כי "כשר התפוצות, אני נמצא בקשר עם התפוצות כדי לאחות את הקרע".
המטרה: "השבת האיזון בין שלוש הרשויות"
בשבוע שעבר הציגו בנט ושקד את התכנית, שלטענתם מטרתה היא "השלמת חוקה לישראל אשר תביא להשבת האיזון בין שלוש הרשויות בישראל". התכנית גובשה אל מול פסקי הדין שטלענת השרים הפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך שנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת. "לפני כחודש קבע בית המשפט כי נתונה לו הסמכות לפסול דברי חקיקה שהכנסת אישרה אך ורק בשל איכות הדיון", כתבו השרים. "לאור אירועים אלו ועוד גובשה תכנית משפטית להשלמת חוקה ישראלית שתביא להסדרת היחסים בין הרשויות ותסייע בידי הממשלה להוציא לפועל את מדיניותה".
על פי ההודעה, התכנית תכלול שני חוקים חדשים: חוק יסוד "הלאום", שיהווה את פרק העקרונות בחוקה והוא כבר בעיצומו של הליך החקיקה, וחוק יסוד "החקיקה", שלדבריהם ישלים את הפרק המשטרי החסר בחוקה הישראלית ויצטרף לחוקי היסוד: הכנסת, הממשלה והשפיטה.
בהודעתם הסבירו השרים כי חוק יסוד החקיקה החדש יכלול בתוכו פסקת התגברות המסדירה מצבים בהם בית המשפט פסל חוק והכנסת שבה ומחוקקת אותו בתנאים מסויימים. "בתקופה האחרונה בג"ץ פסל חוקי כנסת והחלטות ממשלה כמו המתווה להוצאת המסתננים, חוק התקציב ושלילת תושבות של אנשי חמאס", אמר השר בנט. "מצב חדש זה, בו ביטול חוקים הפך לדבר שבשיגרה, ייאלץ אותנו, המחוקקים שנבחרנו על ידי הציבור, לפעול להשיב את האיזון הראוי בין הרשויות. ואת זאת אנו עושים היום".
עוד הוסיפה השרה שקד כי חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. "החוק צריך להתגבש בהסכמה ציבורית רחבה ככל שניתן".