תמונת ארכיון (צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90, חדשות)
לא יחוייבו בלימודי ליבה | צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90, חדשות

התיקון לחוק לימודי חובה, המוכר כחוק "לימודי ליבה", עבר הלילה (שני) בקריאה שניה ושלישית בכנסת. 41 חברי כנסת הצביעו בעד ו-28 הצביעו נגד החוק שמחזיר את הסמכות לקביעת התנאים לתקצוב מוסדות הפטור לשר החינוך. החוק, שנחקק בממשלה הקודמת, היה עתיד להיכנס לתוקף בשנה הבאה ושונה כעת בעקבות ההסכם הקואליציוני שחתם ראש הממשלה נתניהו עם יהדות התורה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

משמעות הצעת החוק היא ביטול סעיף 10א לחוק לימוד חובה, שחייב את כל מוסדות החינוך היסודי בישראל, כולל מוסדות הפטור החרדים, ללמד 11-10 שעות של לימודי מתמטיקה מדעים ואנגלית. במקום זאת, החוק יאפשר לשר החינוך את שיקול הדעת בהחלטה על התנאים לתקצוב מוסדות הפטור. כלומר: המוסדות יוכלו להנות מהתקציב ללא כל דרישה מינימלית.

בתגובה לאישור החוק ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) כתבה בדף הפייסבוק שלה: "זהו יום עצוב למדינת ישראל כי ביום הזה הקואליציה החליטה לפעול על פי העקרון השקרי הגורס כי 'בורות זה כוח'".

עוד הוסיפה סבטלובה כי "חבל שהילדים יהיו פטורים מלימודי היסטוריה ושאר דברים נוראים כגון אנגלית, חשבון ומדעים לעולם לא ילמדו את מקור הביטוי הזה. חמש יחידות מתמטיקה אמרנו? לא לכולם, ממש לא לכולם".

חבר הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד) פנה על דוכן הנאומים לחברי הכנסת החרדים: "ניסיתם לצייר את זה בקדנציה הקודמת כניצחון של 'יש עתיד' ועכשיו אתם מציגים את זה כניצחון שלכם. אבל אין פה לא ניצחון של אף מפלגה ולא הפסד של אף מפלגה - יש פה טרגדיה של הנוער החרדי שנגזר עליו להישאר עני ונכה".

"שר החינוך עוצם את עיניו"

בשבוע שעבר עבר החוק בקריאה ראשונה ועורר סערה. שר המדע אופיר אקוניס עזב במחאה את הישיבה ולא השתתף בהצבעה. "אני בעד שכל ילדי ישראל ילמדו אנגלית, מתמטיקה ומדעים. זה הדבר הנכון והצודק שמשמר את ילדי ישראל והמדינה כולה כמדינה פורצת דרך ומובילת חדשנות בכל העולם. הביטול הזה הוא שגיאה", אמר שר המדע.

במפלגת "יש עתיד" זעמו על המהלך: ח"כ מיקי לוי אמר כי "הלוואי וממשלת נתניהו היתה להוטה לטפל ביוקר הדיור, קייטנות הקיץ ודו"ח העוני כפי שהיא להוטה להרוס את עתידם של ילדים חרדים ולמנוע מהם ללמוד מתמטיקה ואנגלית. זוהי איוולת שנשלם עליה בעתיד מחיר כבד בשוק העבודה, בצמיחת המשק ובהנצחת דורות נוספים של עוני. שוב הוכח כי ממשלת נתניהו-בנט-כחלון מעדיפה את האינטרסים הפוליטיים הצרים על פני טובת הציבור".

מליאת הכנסת (צילום: הדס פרוש, פלאש 90, חדשות)
41 בעד, 28 נגד | צילום: הדס פרוש, פלאש 90, חדשות

גם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג גינה את המהלך: "לימודי הליבה הם לא עניין לחקיקת בזק פחדנית. השר נפתלי '5 יחידות' בנט, מי שהפך את קמפיין לימודי המתמטיקה לדגל של משרד החינוך, עוצם עיניים ושוכח כמה חשובים מקצועות הליבה. הניסיון לכפות על החברה החרדית תהליכים הוא ניסיון שנועד לכישלון. מעולם לא האמנתי בכך. לא בגיוס, לא בחינוך, לא ביחסי דת ומדינה. אבל יש פער עצום בין ניסיון להתמודד עם הנושא וההשלכות שלו על שוק העבודה, על מערכת החינוך, על עתיד הכלכלה והחברה שלנו לבין זריקת האחריות המביכה שבנט וביבי בחרו בה ובועטת אותנו חזרה אחורה".

לא רק במערכת הפוליטית ביקרו את הצעד: גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, כינה את ההחלטה "מהלך אבסורדי". לדבריו, "מצד אחד המדינה מייצרת, ובצדק רב, מסלולים לשילוב הסטודנטים החרדים ומצד שני היא יוצרת חסמים בקרב אותה אוכלוסייה בדיוק ומרחיקה מהסטודנטים העתידיים את ההזדמנות ללמוד לתואר אקדמי ולהשתלב בשדה המחקר ובשוק התעסוקה".