מסע הבחירות המקומיות הוביל לבזבוז כספים חריג בהיקף ארצי: מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מפרסם היום (שלישי) דוח חריף הסוקר את ההוצאות וביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו לפני כשנה. הדוח חושף הוצאות כבדות ובלתי סבירות מצד למעלה מ-800 סיעות ברחבי הארץ, שנקנסו בכ-4.5 מיליון שקלים. המבקר מדגיש כי הוא "רואה בחומרה רבה את הניסיונות לעשות שימוש במימון ממלכתי לצרכים שאין להם קשר למערכת הבחירות".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שפירא מתח ביקורת חריפה על התנהלות סיעות רבות בבחירות: "קיימת תופעה של הוצאות מנופחות', אך ורק כדי לקבל מהמדינה את מלוא סכום המימון הממלכתי שנקבע בגין מספר המנדטים שקבלה סיעה ועל מנת שלא יהיה צורך להחזיר עודפים כלשהם לאוצר המדינה".
המבקר הצביע בדוח על הוצאות חריגות ובלתי הגיוניות מצד סיעות רבות, שככל הנראה שימשו לצרכים פרטיים: "אחת הסיעות כללה בחשבונותיה הוצאה בסך של כ-14,000 שקלים בגין חומרי בניין בתואנה כי נועדו לשם הקמת מטה בחירות", נכתב בדוח.
לאן נסעו הנבחרים בארבעה מיליון שקלים?
סיעות אחרות כללו ברשימות הוצאות על רכישת מסנן למטהר מים משפחתי בבית ראש הסיעה, בטענה שהבית שימש כמטה בחירות. בין הרכישות האחרות שהתגלו: רכישת מזון לתינוקות וחיתולים, דגני בוקר, ממתקים ומקפיא. "קיים חשש שהוצאות אלה שהוצגו כהוצאות בחירות הוצאו בסוף לצרכים אחרים", הוסיף המבקר.
על פי הדוח, הסיעות דיווחו על הוצאות ענק עבור כיבוד ונסיעות: למרות שהבחירות היו מקומיות, מאות סיעות דיווחו על הוצאות דלק גבוהות, בסכום מצטבר של כארבעה מיליון שקלים. המבקר שפירא טען כי מדובר בסכומים "השקולים כנגד נסיעות למרחק של עשרות אלפי קילומטרים, של כל סיעה, ואינן סבירים במערכת בחירות מקומית".
עוד הצהיר המבקר כי "במקרים רבים ההוצאות בגין כיבוד ואוכל היוו מעל מחצית מהוצאות הבחירות של אותן סיעות, ובמקרים מסוימים אף דווח כי אלה היו הוצאותיהן היחידות". למרות שהסיעות טענו כי הכיבוד שימש לפעילים ולבוחרים, המבקר השיב כי "נמצא כי בחלק מהמקרים המדובר היה ברכישות של בשר, מוצרי מזון וחומרי ניקיון והיגיינה אישית המאפיינים משק בית ולא מטה בחירות, דבר העומד בניגוד לטענות הסיעות. לא לשם כך נועדו כספי המימון הממלכתי לבחירות ואין שום הצדקה לכך".
בני משפחה ערכו את הסקרים
במהלך מסעי הבחירות בערים השונות, שילמו מתמודדים רבים על שירותים כגון ייעוץ אסטרטגי, רכישת ציוד ממוחשב ועריכת סקרים - כאשר מספקי השירות היו קרובי משפחה ומקורבים. לדברי שפירא, המקרים הרבים בהם הועסקו קרובים במהלך הבחירות "מעוררים ספק האם ניתן לסיעה שירות בשווי ההוצאה הנטענת או אף שירות ממשי כלשהו".
במקרים אלה, הוסיף, "נדרשות ראיות חזקות במיוחד על מנת לשכנע כי העסק או הספק אכן מתמחה במתן השירות הנטען וכי ניתן שירות לסיעה בשווי ההוצאה הנטענת ובקשר לבחירות שיש בו כדי לבסס הכרה בהוצאה ולהצדיק את מימונה מכספי ציבור".
הקנס הגבוה ביותר בגין ניהול כספי הוטל על ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, שניצח בבחירות את מועמד הליכוד משה ליאון, אך רשימתו "ירושלים תצליח" סיימה את הבחירות בגירעון של 10 מיליון שקלים. המבקר מתח ביקורת חריפה על התנהלותו הכלכלית של ברקת, שלדבריו חרג מתקרת ההוצאות ולא כיסה את הגירעון, ולא סיפק הסברים הגיוניים לנושא, ולכן הורה לקנוס את סיעתו - קרי שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות - ב-406,087 שקלים.
ראשי ערים נוספים, בהם איתמר שמעוני מאשקלון וג'קי סבג מנהריה, נקנסו גם הם בעשרות אלפי שקלים בשל גרעונות. בבחירות למועצות האזוריות, עם זאת, ניהול הכספים היה טוב בהרבה: המבקר פרסם דוח חיובי לגבי 36 מתוך 43 מועמדים, ורק שלושה מתמודדים נקנסו. לעומתם, 11 מתמודדים סיימו את הבחירות בעודפים ניכרים - שיועברו לקופת אוצר המדינה.
כמו כן התייחס המבקר לניהול החשובות של חלק מהרשימות שהתמודדו לכנסת בעבר: שפירא קבע כי מספר מפלגות, בהן "המפד"ל" (כיום "הבית היהודי), "התקווה" ו"התקווה לשינוי" לא עמדו בנהלי הדיווח. רשימת "עלה ירוק" נקנסה ב-20 אלף שקלים לאחר שהמבקר קבע כי לא ניהלה את חשבונותיה כראוי.