"שרשרת החסינות" בדרך לנתניהו? סיפור גלגולה של החסינות התחיל לפני שבעה חודשים - ב-8 באוקטובר 2018, חודשיים לפני ההחלטה להקדים את הבחירות. באותו ערב עמית סגל פרסם במהדורה המרכזית את פרטי המהלך שעשוי לחלץ את נתניהו מהעמדה לדין: "גורמים פוליטיים מגלגלים לאחרונה אפשרות – חבר כנסת יכול, לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום, לבקש שלא להסיר את חסינותו אם כתב האישום נגדו הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מאותו רגע ועמוק אל תוך מערכת הבחירות, נוצר דיון מורחב בהיחלצות האפשרית של נתניהו מאימת הדין – ראשית לגבי השאלה אם אכן הוא מתכוון לעשות זאת, ובהמשך לגבי השאלה באמצעות מי ובאיזה אופן. נתניהו הכחיש בקולו מספר פעמים - בריאיון לחדשות סוף השבוע ב-23 במרס נשאל אם יקדם מהלך למניעת העמדתו לדין, והשיבבפליאה : "מה? מה פתאום?".

כעבור שבועיים, יום לפני הבחירות, ההכחשה הפכה גורפת אפילו יותר. "לא יהיה חוק צרפתי, עזוב. אין לי שום כוונות לעשות שום שינוי בשום חוק", אמר לניב רסקין בחדשות הבוקר. "זה ספינים כל הזמן – מה אתה חושב, שאני קידמתי את החוק הצרפתי דרך מקורביי? אמרתי יש לי כמה חברים טובים שם שהם עוזרים לי יותר ממה שצריך".

גם אחרי הבחירות, חוק החסינות לרה"מ לא יורד מסדר היום ואפילו נידונה השאלה כיצד להעביר אותו במדויק. הדרך המועדפת, כך אומרים בכירים במערכת הפוליטית, היא להחזיר את החוק למתכונתו הישנה - כך שמי שתצטרך לאשר את החסינות היא ועדת הכנסת: ועדה שבה יש רוב קואליציוני מובהק וניתן להחליף את מצביעיה בהתאם לנושא הנידון.

העברת החסינות לוועדת הכנסת תנתק את התלות מדמויות פוליטיות בכירות שכבר הצהירו שיצביעו נגד חוקים פרסונליים. השר גלעד ארדן, למשל, הצהיר לפני הבחירות שיתנגד לחוק אם יוגש, אביגדור ליברמן אמר שאין לזה שום הסתברות וכל הספקולציות הן רק בתקשורת וגם כחלון הקשיח עמדות: "אני לא מאמין שהוא יבקש את זה. כבר הוכחנו בעבר שלא אפשרנו שום חוק פרסונלי. כולם שווים בפני החוק".

רגע לפני הקמת הממשלה, כשהשימוע טרם הגשת כתב אישום בפתח, בסביבת נתניהו או מטעמו מחפשים גם דרכים פוליטיות להתמודד עם הצרות בשדה המשפטי - וכבר לא מדובר בסודות.

שימוע או חסינות - הלו"ז המשוער (צילום: החדשות)
המרוץ בדרך לחסינות | צילום: החדשות

אמש פורסם במהדורה המרכזית כי ראש הממשלה מתכנן מרתון הצבעות על חוקי החסינות מיד לאחר השבעת הממשלה, ואם יאושרו חוקי החסינות הוא עשוי - לפי ההערכה - לוותר על השימוע. הכנסת אמורה, אם תהיה ממשלה, לאשר אותה בסוף חודש מאי או בתחילת יוני לכל המאוחר. לאחר מכן, במהלך חודש יוני צפוי מרתון חקיקה שיכלול שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט. בשלב זה מסתמן כי לא מדובר בשינויים מרחיקי לכת כמו סל הדרישות הראשוני, אך חלק מהשינויים יעסקו ישירות בשאלת החסינות.

לנתניהו, כמו לכל ח"כ חשוד אחר, יש כיום חוק חסינות שמאפשר לכנסת להעניק לו חסינות מהעמדה לדין בשתי הצבעות - אחת בוועדת הכנסת ואחת במליאה. אם נתניהו יעביר חוק חסינות מתוקן, שיקבע שהחסינות לא תוסר אוטומטית, הוא יפטור את עצמו מה"עונש" של השגת 65 חברים בקואליציה שימנעו את העמדתו לדין. בתרחיש זה הוא יוכל להסתפק בהצבעה אחת, בהרכב "מהונדס מראש" של ועדת הכנסת שתצביע אם להסיר את החסינות או לא. 

ההערכה: רה"מ עשוי לוותר על השימוע

כל תהליך החקיקה צריך להסתיים עד סוף יוני: ב-10 ביולי אמור להתבצע השימוע לפי המועד המקורי. היועץ המשפטי לממשלה אותת שייעתר לדחייה מסוימת. באוגוסט הכנסת יוצאת לפגרה לאחר עיכוב של כשבוע, וספטמבר הוא המועד שאליו אמור השימוע להידחות.

אם לנתניהו תהיה "שרשרת חסינות" – זו שקיימת עכשיו בחוק או מרחיקת לכת יותר - נתניהו עשוי לוותר על השימוע. במקום בקשות הדחיות שאנו עדים להן כיום ראש הממשלה יוכל להגיד ליועץ המשפטי לממשלה שהוא מוותר על השימוע - ולקרוא לו להגיש כתב אישום. בשלב זה תהיה הצבעה בכנסת לפי חוק החסינות והח"כים יחליטו מה שיחליטו. מבחינה פוליטית עדיף לנתניהו להיאבק בכתב האישום בחודשים הראשונים לכהונת הכנסת, מאשר בעוד חצי שנה או שנה כשהכנסת מתקדמת.

ראש הממשלה פרסם אמש הודעה שמתייחסת לפרסומים על כוונותיו לשינויים במערכת המשפט. בהודעה נתניהו לא התייחס לסוגיית חסינותו - ולמעשה לא התחייב שלא לקדם חוקים שימנעו את העמדתו לדין. נוסף על כך, חלק מהחוקים שציין נתניהו שבכוונתו לקדם לפי רצון העם בכלל לא אושרו בכנסת ולכן לא הגיעו לבג"ץ, בניגוד למשתמע מדבריו.

בהודעה שפרסם בחשבון הטוויטר ובטלגרם הסביר נתניהו כי מטרתו "להשיב את האיזון הדרוש בין הרשויות". עוד תקף נתניהו את הפרסומים, אותם כינה "פרשנויות מעוותות". לדבריו, "המדיניות שלי תמיד הייתה לשמור על בית משפט חזק ועצמאי - אך אין זה אומר בית משפט שהוא כל-יכול".

עוד הסביר נתניהו כי "בתקשורת מתפרסמות הדלפות מגמתיות ופרשנויות מעוותות שכוללות הצעות לא נכונות. כל זה נעשה כדי לזרוע פחד ולמנוע שינויים כלשהם, במטרה לבלום את השבת האיזון הדרוש בין הרשויות בישראל". ראש הממשלה הוסיף והבהיר: "האיזון הזה דרוש כדי להעביר חוקים שנפסלו או עוכבו בעבר. אלה חוקים שהציבור מצפה מאיתנו להעביר: גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים. אני נחוש לפעול ללא מורא למענכם, אזרחי ישראל. זאת הסיבה שבחרתם בי".