יכול להיות שהוא יוביל אותנו פעם נוספת לבחירות - במוקד המשבר הנוכחי בין הסיעות הממליצות שוב חוק הגיוס. אך מה בעצם המשמעות מאחורי השם הגדול הזה שמעורר כל כך הרבה ריבים בין החרדים לליברמן?

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

אולי צריך לקרוא לו חוק הפטור ולא חוק הגיוס, הבסיס שלו הוא לאפשר את המשך הלימוד בישיבות. על פי הנוסח של החוק - כל חרדי שירצה ללמוד יקבל פטור, בתנאי שהמגזר החרדי כקבוצה יעמוד ביעדי גיוס שנתיים, שיעלו משנה לשנה.

לדוגמה: ב-2019 היעד הנדרש יהיה כ-4,300 מצטרפים חדשים לצבא ולשירות האזרחי. ב-2020 כבר יותר מ-4,600 וכך בכל שנה יעלו בכ-300 מתגייסים. אך מה קורה אם לא עומדים ביעדים? בשנתיים הראשונות - עד 2020 - הסתגלות. יהיו מספרים, אבל אם לא עמדו בהם - לא נורא.

1116837
צילום: פלאש 90, נועם רבקין פנטון, חדשות

אחר כך העניין משתנה. המבחן הופך לכזה - רק אם במשך 3 שנים רצופות החרדים לא מצליחים להגיע ל85% מיעד הגיוס - החוק מתבטל בתוך שנה, ועל כולם חל חוק גיוס חובה.

על פי החוק, התאריך המוקדם ביותר שבו עשויה להיות התנגשות הוא בעוד שש שנים, ב-2024. וגם אז, זה רק אם החרדים ייכשלו 3 שנים ברציפות ביעדים נמוכים ממילא. אם הם כן עומדים ביעד, החוק ימשיך לעבוד.

1116830
צילום: פלאש 90, נועם רבקין פנטון, חדשות

לכאורה חוק נוח לחרדים שדוחה את הבעיה עוד שנים קדימה. אז מה הבעיה? ליברמן דורש שכל המספרים האלו יהיו מעוגנים בחוק. אך מהצד השני החרדים רוצים שמספר המתגייסים יהיה מעוגן בהחלטת ממשלה.

אם חוזרים למשבר, ליברמן אומר כל הזמן "חוק זה חוק" והחלטות ממשלה אפשר לשנות הרבה יותר בקלות. אך קיימת מבחינת ליברמן בעיה נוספת, במקרה שלא עומדים ביעדים אז הממשלה תמיד יכולה "להקל" ולהציב יעדים חדשים נמוכים יותר.