מליאת הכנסת, ארכיון (צילום: AP, חדשות)
מליאת הכנסת, ארכיון | צילום: AP, חדשות

למרות הדריכות הביטחונית, כינוס הקבינט ונאום נתניהו, הכנסת חזרה לפעול - וביום הדיונים הראשון אישרו חברי הכנסת הלילה (בין שני לשלישי) ברוב של 64 חברי כנסת מול 50 מתנגדים, בקריאה ראשונה את חוק הלאום השנוי במחלוקת. לצורך כך גויסו כל הח"כים של הקואליציה, שקיבלו הוראה ברורה לא להיעדר מהמליאה ולא להתקזז על הצבעות. בעוד ח"כ דיכטר שיבח, ח"כ לבני תקפה: "צריך לשלוח את כל הממשלה הזאת לשיעור אזרחות מחדש".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

‏נוסח חוק הלאום שהובא להצבעה מעגן את בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וכולל בין היתר את הסעיפים הבאים: הגדרת סמלי המדינה, ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל; זכות העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו יחד עם קיבוץ גלויות, תותר התיישבות נפרדת ליהודים וערבים; השפה הרשמית של המדינה היא העברית - לערבית יהיה מעמד מיוחד.

דיכטר:
יוזם החוק: ח"כ אבי דיכטר | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

בתום אישור החוק בקריאה ראשונה תועבר ההצעה לוועדה מיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זאת עובדה ברורה. אבל לצערנו היא לא ברורה לכולם, היא בוודאי לא מעוגנת בחוק", אמר יוזם החוק ח"כ אבי דיכטר (הליכוד). "חוק הלאום הוא לצורך העניין, תעודת הביטוח שאנחנו משאירים אחרינו לדור העתיד". מנגד, היו מי שהביעו חוסר שביעות רצון מהחוק שעבר. ח"כ אחמד טיבי התייחס להצבעה ואמר: "החוק בעצם קובע שיש שני סוגים של אזרחים. קבוצה אחת של יהודים לה יש זכויות, והקבוצה השנייה היא אורחים נסבלים. החוק קובע מבחינה פרקטית יישובים ליהודים בלבד. אם זה לא גזענות אני לא יודע גזענות מה היא".

שר המשפטים אמיר אוחנה, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות)
וועד מיוחדת להכנת החוק בראשות אמיר אוחנה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות

עם תום המשבר בממשלה לפני כחודש וחצי סוכם כי "ההצבעה על חוק הלאום בקריאה הראשונה תתקיים בתום ההצבעה על התקציב. אם לא ניתן יהיה להעלות לסדר היום את חוק הלאום בתום ההצבעה על התקציב, תתקיים ההצבעה כחוק ראשון ביום הראשון של מושב הקיץ" - וכך אכן קרה.

עוד נכתב בהסכם כי "ראשי המפלגות מחויבים לוודא כי כל הח"כים של הקואליציה יהיו נוכחים בהצבעה ויתמכו בחוק, שכן הוא מחייב רוב של 61 חברי כנסת". כמו כן סוכם כי הנוסח שיובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית יגובש "בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה".

ח
"גזענות". ח"כ אחמד טיבי | צילום: חדשות 2

בסוף 2017 הודיע שר האוצר משה כחלון לראש הממשלה בנימין נתניהו כי סיעת כולנו תתמוך ב"חוק הלאום". בישיבת ראשי הקואליציה הדגיש כחלון כי סיעתו תצביע בעד הצעת החוק בקריאה הראשונה במליאה, אך לאחר מכן תידרש שורת התאמות על מנת שכולנו תתמוך סופית בחוק.

הצעת החוק נחשבת לאחד החוקים הבוערים ביותר שעל סדר יומו של ראש הממשלה. מיד עם מינויו של ח"כ דודי אמסלם לתפקיד יו"ר הקואליציה, בעקבות התפטרותו של ח"כ דוד ביטן, נתניהו הדגיש כי מדובר בהצעה שחשובה לו. "משימתו הראשונה של יו"ר הקואליציה דודי אמסלם תהיה להעביר את חוק הלאום, מן החשובים בחוקים שיכנסו לדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל", צייץ נתניהו בחשבון הטוויטר שלו.

נדרשת שורת התאמות. השר כחלון (צילום: חדשות 2)
נדרשת שורת התאמות. השר כחלון | צילום: חדשות 2
בגין:
מתנגד בגלל מה שיש ומה שאין. ח"כ בני בגין | צילום: פלאש 90, חדשות

מליאת הכנסת אישרה לפני שנה בחודש מאי בקריאה טרומית את הצעת החוק, לאחר שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה אושרה ברוב של 48 ח"כים בעד מול 41 נגד. חבר הכנסת בני בגין מהליכוד נעדר אז מההצבעה, הפעם אמר: "אסתכן בהערכה שחוק לאום שאין בו שוויון זכויות לכל אזרחי ישראל לא יעבור בקריאה שלישית, אבל בינתיים גברה ידם של השוללים אזכור זה, לכן ההצעה פגומה. לא אוכל לתמוך בהצעה הן על מה שאין בה והן על מה שיש בה."